שום (Allium sativum) הוא צמח תובעני יחסית בדישון, במיוחד בחנקן, אך יש להיזהר מעודף שמעודד צמיחת עלווה על חשבון הבצל ומגביר רגישות לריקבון. הדישון הנכון משתנה לפי שלב הגידול: בתחילת הדרך השום זקוק לחנקן לבניית עלווה, ובהמשך, לאשלגן וזרחן לפיתוח הבצל. בישראל, עונת השתילה היא בסתיו (אוקטובר-נובמבר) והקטיף באביב (אפריל-מאי), כך שתזמון הדישון קריטי.
לדישון אורגני מומלץ להשתמש בקומפוסט איכותי או זבל אורגני (כגון זבל פרות או תרנגולות) שעבר קומפוסטציה. לפני השתילה, עבדו באדמה כ-2 עד 3 ק"ג קומפוסט למ"ר. חודש לאחר ההנבטה, יש לדשן בתמיסת דשן אורגני נוזלי עשיר בחנקן (כמו תחליב דגים או אצות) בריכוז של 1:10 (1 חלק דשן ל-10 חלקי מים), פעם בשבועיים, עד להופעת 4 עד 5 עלים. לאחר מכן, עברו לדשן אורגני עשיר באשלגן (כמו אפר עץ או דשן אשלגן אורגני), כף אפר למ"ר אחת לשלושה שבועות, או דשן נוזלי דל חנקן.
אם אתם מעדיפים דשן כימי, השתמשו בדשן מאוזן 10 עד 10 עד 10 (NPK) בתחילת הדרך: כפית למ"ר, פעם בחודש, החל מחודש לאחר השתילה ועד חודש לפני הקטיף. החל משלב היווצרות הבצל (בדרך כלל פברואר-מרץ), החליפו לדשן עתיר אשלגן כמו 0 עד 10 עד 20 (NPK), כפית למ"ר פעם בשלושה שבועות. הפסיקו כל דישון חודש לפני הקטיף (מרץ-אפריל) כדי לאפשר לבצלים להתקשות ולהתייבש.
חשוב להימנע מדישון יתר בחנקן, במיוחד לאחר שהבצל מתחיל להתנפח: עלים ירוקים כהים מדי וצמיחה רכה הם סימן לעודף חנקן. במקרה כזה, הפסיקו מיד את הדישון והשקיה מועטה. כמו כן, הימנעו מדישון בתקופות גשומות או כשהאדמה רטובה, השום רגיש לריקבון שורשים. גידול בעציצים דורש דישון תכוף יותר (פעם בשבוע) אך במינון חצי מהמומלץ, כי האדמה מתכלה מהר יותר.
