שום (Allium sativum) הוא צמח עמיד יחסית, אך גם הוא עלול לסבול ממזיקים ומחלות, במיוחד בתנאי גידול לא מיטביים. בישראל, האתגרים העיקריים הם: כנימות, אקריות (קרדית השום), ריקבון רך (Erwinia carotovora) ופטריות כמו Fusarium ו-Botrytis. זיהוי מוקדם וטיפול אורגני יכולים להציל את היבול ולמנוע הדבקה בשנים הבאות.
כנימות (Aphids) מופיעות בדרך כלל על עלים צעירים, יונקות מוהל ומפרישות טל דבש שמעודד פטריית פיח. הטיפול האורגני: ריסוס בתמיסת סבון רך (20 גרם לליטר מים) או שמן נים (5 מ"ל לליטר) כל 5 עד 7 ימים. אקריות (קרדית השום, Aceria tulipae) גורמות לעיוות עלים ופסים כסופים; יש להסיר עלים נגועים ולטפל בגופרית רטובה לפי הוראות היצרן.
ריקבון רך (Erwinia carotovora) מתבטא בריכוך וריח רע מהשורשים ומהשום; הוא נפוץ בעיקר בעודף השקיה או ניקוז לקוי. מניעה: השקיה מתונה (כל 5 עד 7 ימים בחורף, כל 3 עד 4 ימים באביב), שתילה בערוגות מוגבהות, והימנעות מפציעות בשום. פטריות כמו Fusarium ו-Botrytis גורמות להצהבה, נבילה ועובש אפור; טיפול: ריסוס בתמצית קומפוסט או חומרים מבוססי נחושת (קרא היטב את תווית המוצר).
מניעה היא המפתח: השתמשו בשיניים נקיות ממשתלה מוסמכת, סובבו גידולים (לא לשתול שום באותה ערוגה יותר מפעם ב-3 עד 4 שנים), והקפידו על אוורור בין הצמחים (מרווח של 10 עד 15 ס"מ). הסירו צמחים חולים מיד ואל תשאירו שאריות צמחים בערוגה. שילוב של צמחים דוחי מזיקים כמו ציפורני חתול או בזיליקום יכול לסייע.
