הצהבת עלי סלק בגינה הישראלית בחורף היא תופעה נפוצה, במיוחד כשזרעת בסתיו ומצפה לקציר. הסיבות העיקריות קשורות להשקיה, תזונה וניקוז. נתחיל באבחון מהיר: אם העלים התחתונים מצהיבים ראשונים, כנראה מדובר במחסור בחנקן; אם ההצהבה מלווה בנשירת עלים תחתונים וצמיחה איטית, ייתכן חוסר השקיה; אם העלים נבולים גם כשהאדמה רטובה, כנראה עודף מים או ניקוז לקוי.
הסיבה השכיחה ביותר היא חוסר איזון במים. סלק זקוק להשקיה סדירה, כל 2 עד 3 ימים בעונת החורף, תלוי בגשמים. אם האדמה יבשה לעומק 5 ס"מ, השקה מיד. לעומת זאת, השקיית יתר גורמת לריקבון שורשים ולהצהבה. בדוק: האם האדמה ספוגה? האם יש ניקוז טוב? אם לא, שפר ניקוז על ידי ערבוב חול או קומפוסט באדמה, והשקה רק כשהשכבה העליונה יבשה.
סיבה נוספת היא מחסור בחנקן. סלק הוא צמח עלים זולל חנקן. אם עלים תחתונים מצהיבים והצמיחה איטית, דשן בדשן אורגני עשיר בחנקן כמו קומפוסט או דשן נוזלי מדולל (פעם בשבועיים). היזהר מעודף חנקן, הוא עלול לגרום לעלים גדולים אך שורשים קטנים. גם מחסור בברזל או במגנזיום עלול לגרום להצהבה בין העורקים, אך זה נדיר יותר בסלק. אם הצהבה מלווה בכתמים, שקול ריסוס עלים בדשן מיקרו-נוטריינטים אורגני.
לבסוף, בדוק תנאי אור. סלק אוהב שמש מלאה עד חצי צל. בישראל, שתילה במקום מוצל מדי גורמת לעלים חיוורים ומצהיבים. העבר את העציץ או דלל צמחים סמוכים כדי להגביר חשיפה לאור. אם כל הפתרונות לא עובדים, ייתכן מחלה פטרייתית כמו טחב פלומתי. במקרה כזה, הסר עלים נגועים, השקה מהשורש (לא על העלים) והתייעץ עם מדביר מקצועי, קרא תמיד את הוראות התווית לפני שימוש בחומרי הדברה.
