סלק הוא צמח דו-שנתי, אך בישראל מגדלים אותו בעיקר כגידול חורפי (זריעה בסתיו, קטיף בחורף). הריבוי הנפוץ ביותר הוא בזרעים, אבל אפשר גם להשריש שורשים קיימים או להשתמש בייחורי עלים. אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר (מעל 90%) מתקבלים מזריעה ישירה בעונה הנכונה.
ריבוי בזרעים: זורעים זרעי סלק ישירות בערוגה או בעציץ מאוקטובר עד נובמבר. הזרעים הם למעשה אשכול של 2 עד 3 זרעים, ולכן לאחר הנביטה (7 עד 14 יום) יש לדלל לשתיל אחד כל 10 ס"מ. העומק: 1 עד 2 ס"מ. השקיה סדירה שומרת על לחות אחידה, אך לא הרטבה יתרה.
ריבוי באמצעות שורש (השרשה): חותכים את החלק העליון של סלק (כ-2 ס"מ מהכתר) ומניחים אותו בכלי עם מים, חצי מהשורש בתוך המים. מחליפים מים כל יומיים. לאחר כשבועיים יופיעו שורשים ועלים חדשים. אחוזי הצלחה: 70 עד 80%. שיטה זו טובה לניצול שאריות מהמטבח, אך היבול יהיה קטן יותר.
ריבוי בייחורי עלים: חותכים עלה בוגר עם פטוטרת באורך 5 ס"מ, מטבילים את הבסיס בהורמון השרשה (אופציונלי) ושותלים במצע לח. שומרים על לחות גבוהה (כיסוי בשקית). הצלחה נמוכה יותר (כ-50%), ולכן מומלץ בעיקר לניסיון או לגידול מיקרו-ירוקים.
