קולרבי (Brassica oleracea) הוא ירק ממשפחת המצליבים, שמופץ כמעט אך ורק מזרעים. זריעה ישירה בערוגה או במשתלה היא הדרך הנפוצה והמוצלחת ביותר, עם אחוזי נביטה גבוהים (80 עד 95%) בתנאים מתאימים. בישראל, העונה האידיאלית לזריעה היא הסתיו, מסוף ספטמבר עד נובמבר, כדי ליהנות מחורף קריר המאפשר התפתחות פקעת עסיסית. זרעו בעומק 0.5 עד 1 ס"מ, במרחק 20 עד 30 ס"מ בין צמחים, והקפידו על השקיה סדירה עד להנבטה (כ-5 עד 10 ימים).
ריבוי באמצעות ייחורים אינו פרקטי עבור קולרבי, שכן הצמח מתפתח מראשיתו כפקעת ואינו מייצר שלוחות או גבעולים ראויים להשרשה. גם חלוקת צמחים בוגרים אינה מומלצת, הפקעת אינה מתחלקת היטב והסיכוי להירקב גבוה. לכן, אם חשקתם להרבות קולרבי, היצמדו לזרעים: הם זולים, זמינים ומבטיחים צמחים בריאים ואחידים.
לגבי השרשה: קולרבי אינו צמח שמרבים אותו מייחורי גזע או עלים. עם זאת, תוכלו לנסות לקחת ייחורי שורש מצמח בוגר (בדומה לשיטת הריבוי של חזרת הגינה), חתכו קטע שורש באורך 5 עד 8 ס"מ, שתלו אותו אופקית בעומק 2 עד 3 ס"מ במצע לח. שיטה זו ניסיונית, ואחוזי ההצלחה נמוכים (כ-30%), ולכן אינה מומלצת לגנן הביתי. עדיף להתמקד בזריעה ישירה בסתיו.
לסיכום, הדרך הפשוטה והמובטחת להרבות קולרבי היא בזריעת זרעים בעונה המתאימה. אם תרצו לנסות ריבוי וגטטיבי, נסו ייחורי שורש, אך אל תצפו לתוצאות מרשימות. שמרו על השקיה סדירה (כ-2 עד 3 פעמים בשבוע, תלוי במזג האוויר) ובחרו זנים עמידים לחום כמו 'קולרבי לבן וינה' או 'קולרבי כחול' המתאימים לאקלים הישראלי.
