תירס מתוק הוא צמח תובעני במיוחד מבחינת תזונה, משום שהוא מייצר כמות גדולה של ביומסה תוך זמן קצר. הדישון מתחיל עוד לפני הזריעה: שלבו באדמה קומפוסט או זבל אורגני מעובד היטב (כ-5 עד 10 ק"ג למ"ר) כשבועיים לפני הזריעה, כדי לספק בסיס עשיר בחנקן, זרחן ואשלגן. מומלץ להוסיף גם דשן אורגני בשחרור איטי כמו ביו-עשיר או גואנו, לפי הוראות היצרן.
במהלך גידול התירס, הדשן העיקרי הוא חנקן, המעודד צמיחה ירוקה ומלאה. התחילו לדשן בדשן אורגני נוזלי (למשל דשן אצות או דשן צמחי נוזלי) כשבועיים לאחר הנביטה, וחזרו על ההפריה כל 10 עד 14 ימים. לחלופין, תוכלו להשתמש בדשן גרגירי אורגני (כמו 4 עד 6-4) בפיזור קל סביב הצמחים, בכמות של כחצי כפית לצמח, כל 3 עד 4 שבועות, והשקו מיד לאחר הפיזור.
שימו לב: עודף חנקן עלול לגרום לצמיחת עלווה מוגזמת על חשבון הקלחים, ולמשוך מזיקים. לכן, מרגע הופעת המפרצים (הסיכות), הפחיתו את תדירות הדישון ועברו לדשן עתיר אשלגן (למשל דשן אורגני לעגבניות) כדי לחזק את הקלחים. הפסיקו לגמרי לדשן כשבועיים לפני הקטיף, כדי למנוע הצטברות חנקות בקלח.
טיפ נוסף: שלבו בדישון גם מיקוריזה (פטריות מועילות) בזמן הזריעה, היא משפרת את ספיגת הזרחן והמים. אם אתם מגדלים בעציצים, השתמשו בדשן נוזלי אורגני מדולל (חצי מהמינון המומלץ) כל שבועיים, שכן העציץ מוגבל בנפח והדשן עלול להצטבר.
