סיבה שנייה היא בעיות האבקה. תירס מואבק ברוח, ולכן צפיפות יתר עלולה לפגוע בהאבקה. אם שתלתם צפוף מדי (פחות מ-30 ס"מ בין צמחים), האבקנים (הציצית) לא מצליחים לפזר אבקה כראוי, והשערות (המשי) לא מקבלות מספיק אבקה. כתוצאה מכך, החנטים לא מתפתחים ונושרים. פתרון: דללו צמחים כך שיהיו במרחק 30-40 ס"מ זה מזה, ושתלו לפחות 4 שורות כדי לשפר האבקה צולבת.
גם תנודות טמפרטורה קיצוניות גורמות לנשירה. בישראל, גלי חום פתאומיים באביב או קור בלתי צפוי בלילה עלולים לשבור את האיזון ההורמונלי של הצמח. אם הטמפרטורה יורדת מתחת ל-12°C בלילה, הפרחים עלולים להינזק. פתרון: שתלו אחרי שהסכנה לקור חלפה (אפריל-מאי), ובחרו זנים עמידים לחום כמו 'ג'ובילי' או 'סופר סוויט'. במקרה של גל חום, הצללה זמנית עם רשת צל 30% יכולה לעזור.
לבסוף, עודף או חוסר דישון משפיעים. דישון חנקני מוגזם מעודד צמיחת עלווה על חשבון הפריחה, בעוד חוסר בזרחן ובאשלגן פוגע בחנטה. באדמות ישראל, מומלץ לדשן בדשן מאוזן 10-10-10 פעם בשבועיים עד הפריחה, ואז לעבור לדשן עתיר אשלגן. הימנעו מדישון חנקני לאחר הפריחה. כמו כן, ודאו שה-pH בקרקע בין 6.0 ל-6.8 לספיגה מיטבית.