גם עקת מים גורמת לנשירה. השקיה לא סדירה – למשל יומיים בלי מים ואז הצפה – מביאה לסטרס שמוביל לנשירת פרחים ופירות צעירים. באקלים הישראלי, בקיץ יש להשקות פלפל אדום כל יום-יומיים, בעומק של 20-30 ס"מ. בדקו את הלחות באצבע: אם האדמה יבשה בעומק 5 ס"מ, הגיע הזמן להשקות. חיפוי הקרקע בקש או קומפוסט עוזר לשמור על לחות אחידה.
בעיות האבקה נפוצות בחממות או בגינות עירוניות סגורות, שבהן אין מספיק חרקים מאביקים. פלפל הוא צמח שמאביק את עצמו, אבל רוח או רטט עוזרים לאבקנים להשתחרר. בישראל, באביב קר או גשום במיוחד, פעילות הדבורים פוחתת. פתרון: נערו בעדינות את הצמחים מדי בוקר, או השתמשו במברשת רכה להעברת אבקה בין פרחים. הימנעו מריסוס קוטלי חרקים בזמן הפריחה.
דישון לא מאוזן – במיוחד עודף חנקן – מעודד צמיחת עלווה על חשבון פרחים ופירות. מצד שני, מחסור בזרחן ובאשלגן מחליש את החנטים. בישראל, מומלץ לדשן בדשן מאוזן 10-10-10 (או אורגני כמו קומפוסט עשיר) אחת לשבועיים בעונת הגידול. הפחיתו חנקן כשהצמח פורח. תנודות טמפרטורה קיצוניות (למשל לילה קר אחרי יום חם) גם הן גורם נפוץ – הגנו על הצמחים עם בד לא ארוג בלילות קרים.