גורם קריטי נוסף הוא עקת מים: ברוקולי זקוק להשקיה סדירה ועמוקה – כ־3–4 ס"מ מים בשבוע בקרקע מנוקזת היטב. השקיה לא סדירה (למשל, יומיים בלי מים ואז הצפה) גורמת לשינויי לחץ בצמח שגורמים לנשירה. גם דישון לא מאוזן מזיק: עודף חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון הפרחים, בעוד מחסור בזרחן ובאשלגן מחליש את החנטים.
בעיות האבקה מחמירות את המצב: ברוקולי מואבק בעיקר על ידי דבורים ורוח. בימים חמים ולחים הדבורים פחות פעילות, ובגידול תחת רשת צל ההאבקה נפגעת. כדי לשפר האבקה, שתלו לצד הברוקולי צמחים מושכי דבורים כמו בזיליקום או ציפורני חתול, והימנעו משימוש בחומרי הדברה כימיים בזמן הפריחה.
מה עושים באקלים הישראלי? שתלו ברוקולי בעונת הסתיו (ספטמבר-נובמבר) לקציר בחורף, או בתחילת האביב (פברואר-מרץ) לקציר לפני גל החום. ספקו הצללה קלה בימים חמים במיוחד (רשת צל 30%). שמרו על השקיה קבועה – טפטפות או ממטרה כל 2–3 ימים בקיץ, פעם בשבוע בחורף. הוסיפו קומפוסט עשיר בזרחן ואשלגן בתחילת הפריחה, והימנעו מדישון חנקן עודף. אם הצמח כבר סובל, הרטיבו את העלווה בערב כדי להוריד את הטמפרטורה. זכרו: ברוקולי הוא יבול חורפי בישראל – התזמון הוא הכל.