סיבה נוספת היא בעיית האבקה. פרחי אפונה מאביקים את עצמם, אך לחות גבוהה מדי (מעל 70%) או יובש קיצוני פוגעים בהאבקה. בישראל, רוחות חמות ויבשות באביב (שרב) עלולות לייבש את האבקנים. פתרון: השקה את הצמחים בעדינות בבוקר כדי להגביר לחות סביבתית, או שתול באזור מוגן מרוח. אפשר גם לנער קלות את הצמחים בזמן הפריחה כדי לסייע בהאבקה.
גם דישון לא מאוזן גורם לנשירה. עודף חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה, בעוד חוסר בזרחן ובאשלגן מחליש את החנטים. באדמה הישראלית, הוסף דשן מאוזן (NPK 5-10-10) בתחילת הפריחה, והימנע מדשנים עתירי חנקן כמו זבל טרי. אם הצמח נראה ירוק כהה מדי ועליו גדולים — כנראה שיש עודף חנקן; הפסק מיד והשקה היטב לשטיפה.
לבסוף, תנודות טמפרטורה קיצוניות — כמו ימים חמים (30+) ולילות קרים (מתחת ל-10) — מלחיצות את הצמח. בישראל, ערב המעבר לעונת האביב מביא תנודות כאלה. כדי למנוע נשירה, כסה את הערוגה ברשת צל 30% בימים חמים, והשקה בטפטוף באופן סדיר (כל 2-3 ימים באביב, תלוי באדמה). שכבת קומפוסט מסביב לשורשים תמתן את טמפרטורת הקרקע. אם כבר נשרו פרחים — אל תתייאש; גזום קלות את הצמח כדי לעודד פריחה מחודשת.