סיבה נפוצה נוספת היא גיל הצמח והזן. זני אפונה מתחלקים לאפונת שלג (שהתרמיל נאכל צעיר), אפונת גינה (תרמילים ממולאים) ואפונת בישול (יבשה). כל זן דורש משך זמן שונה: זנים מוקדמים מניבים תוך 60–70 יום, מאוחרים עד 90 יום. אם חלפו פחות מ-60 יום מהזריעה, ייתכן שהצמח עדיין צעיר. כמו כן, אפונה רגישה לטמפרטורות גבוהות – מעל 25 מעלות הפרחים נושרים והחנטה נעצרת. בישראל, הזמן האידיאלי לזריעה הוא אוקטובר-נובמבר; זריעה מאוחרת (פברואר-מרץ) עלולה להיכשל בגלל החום.
האבקה היא קריטית. אפונה היא צמח מאביק עצמי, אך מעבר אוויר או ביקורי דבורים משפרים את החנטה. אם הצמח שלך גדל במרפסת סגורה או בחממה ללא אוורור, נסה לנער בעדינות את הגבעולים הפורחים פעם ביום (בשעות הבוקר) כדי לפזר אבקה. גיזום שגוי גם פוגע בפרי: אפונה אינה זקוקה לגיזום כלל – הסרת ענפים מסירה את נקודות הצמיחה הנושאות פרחים. אל תגזום! אם הצמח גבוה מדי, ספק לו סבכה או תמיכה במקום לקצר.
לבסוף, בדוק את השקייתך. אפונה זקוקה לאדמה לחה אך לא רטובה – השקה פעם ב-3–4 ימים בחורף, ובאביב כל יומיים. בצורת גורמת לנשירת פרחים; השקיית יתר גורמת לריקבון שורשים וחוסר חמצן. הוסף שכבת קומפוסט או מאלץ' סביב הבסיס לשמירת לחות. אם כל התנאים תקינים ועדיין אין פרי, ייתכן שהזן אינו מותאם לאקלים שלך – בחר זנים מומלצים לישראל כמו 'דקל', 'תומר' או 'שלג ירושלים'.