מצב שני: צמא אמיתי – למרות השקיה, המים לא מגיעים לשורשים. זה קורה כשהשקית שטחית (פחות מ-5 ס"מ) או כשהקרקע דחוסה. אפונה זקוקה להשקיה עמוקה פעם ב-3–4 ימים בקיץ (כ-3–4 ליטר לצמב"ר) ובחורף פעם ב-5–7 ימים. סימן לצמא: העלים התחתונים נובלים ראשונים, העלים העליונים נראים בריאים, והאדמה יבשה בעומק 5 ס"מ. פתרון: השקה בהדרגה עם 5 ליטר מים לצמח, אפשר להוסיף מאלץ' (קש או שבבי עץ) מסביב לבסיס לשמירת לחות.
גורם נוסף: מחלת נבול פוסריום (Fusarium wilt) – פטרייה קרקעית התוקפת אפונה במזג אוויר חם ולח. סימנים: הצהבה ונבילה של עלים תחתונים, צבע חום כהה בטבעת ההובלה של הגבעול (חתך אורך). אין ריפוי כימי לגנן הביתי – הפתרון היחיד הוא מניעה: סיבוב יבולים (אל תשתה אפונה באותה ערוגה לפחות 3 שנים), שתילת זנים עמידים (כמו 'אורון' או 'ספיר'), וניקוי כלי גינון. אם המחלה הופיעה, הוצא את הצמחים הנגועים עם השורשים והשלך לפח (לא לקומפוסט).
פעולת הצלה מיידית: בדוק את השורשים. אם הם לבנים וגמישים – הצמח צמא; השקה עמוק. אם הם חומים ורכים – עודף מים; יבש את האדמה, חפור תעלות ניקוז מסביב לערוגה, ובמקרים קשים העבר את הצמח לעציץ עם חורי ניקוז. גזום עלים נבולים כדי להפחית עומס. הימנע מדישון עד שהצמח מתאושש. אם הנזק חמור (>50% מהצמח נבול), עדיף להוציא ולהחליף בשתיל חדש בעונה הבאה.