ארטישוק ירושלמי (Helianthus tuberosus) הוא ירק שורש רב-שנתי קל לגידול, עמיד לתנאי אקלים מגוונים. הוא משגשג בשמש מלאה (6 עד 8 שעות ביום) באקלים הישראלי, ומסתפק באור חלקי בצהריים. שתלו אותו באביב (מרץ-אפריל) בעומק 10 עד 15 ס"מ, במרחק 30 עד 50 ס"מ בין צמחים. הפקעות מתפתחות בסתיו, אז תוכלו לקטוף אותן.
השקיה: ארטישוק ירושלמי זקוק להשקיה מועטה. השקו פעם בשבוע בחורף, פעמיים בשבוע בקיץ, ורק כשהאדמה יבשה בעומק 5 ס"מ. הימנעו מהשקיית יתר הגורמת לריקבון פקעות. באביב ובסתיו, השקו כל 10 עד 14 ימים. הצמח עמיד לבצורת וישגשג גם בהשקיה דלה.
אדמה ודישון: העדיפו אדמה מנוקזת היטב, חולית-טיטנית, עם pH 6.0 עד 7.5. הוסיפו קומפוסט או זבל אורגני בעת השתילה (2 עד 3 ק"ג למ"ר). דשן חנקני (כגון דשן 20 עד 20 עד 20) פעם בחודש בעונת הגידול (אפריל-אוגוסט). הפסיקו לדשן חודש לפני הקטיף. הימנעו מדשן עשיר בחנקן בסתיו, המעודד צימוח עלים על חשבון הפקעות.
בעיות נפוצות: עלים מצהיבים מעידים על חוסר מים (הגבירו השקיה) או על עודף מים (הפחיתו). מזיקים נפוצים: כנימות (רססו תמיסת סבון נוזלי), תריפסים (שטפו במים), ושבלולים (פזרו קליפות ביצים מסביב). מחלות: ריקבון פקעות (מנעו השקיית יתר) וטחב אבקתי (טפלו בתמיסת סודה לשתייה). הפקעות רעילות לכלבים וחתולים, הרחיקו את חיות המחמד.
