ארטישוק ירושלמי הוא צמח חסכן במים, ובאקלים הישראלי דווקא עודף השקיה מסוכן לו יותר מחוסר. כדי להבדיל, התבונן קודם כל בעלים: חוסר מים מתבטא בעלים נבולים, מקופלים כלפי מטה, לעתים עם קצוות יבשים וחומים. לעומת זאת, עודף מים יגרום לעלים צהובים-חיוורים, רכים מדי, ולעתים נפולים בשלמותם, כאילו הצמח 'רטוב' מכדי להתרומם.
בדוק גם את המצע. במחסור מים, האדמה תהיה יבשה לעומק של 5 עד 10 ס"מ, והצמח ייראה צמא במיוחד בשעות אחר הצהריים. בעודף מים, האדמה תהיה רטובה ודביקה, ולעתים תפלוט ריח חמוץ או עובש, סימן לשורשים נרקבים. חפור בעדינות ליד הגבעול: שורשים בריאים הם לבנים-בז', בעוד שורשים נרקבים יהיו חומים-שחורים, רזים ומריחים רע.
אם זיהית עודף השקיה, הפסק מיד את ההשקיה ואפשר לאדמה להתייבש לחלוטין. שחרר את הקרקע סביב הצמח בעזרת מזלג גינה כדי לאוורר. במקרים קשים, חפור את הפקעות, חתוך חלקים רקובים, טפל בקוטל פטריות אורגני (לפי הוראות התווית) ושתל מחדש במקום גבוה ומנוקז. אם הצמח סובל מחוסר מים, השקה עמוק בפעם אחת (כ-5 ליטר לצמח בוגר) וחכה יומיים, אל תציף. חזור על ההשקיה רק כשהאדמה יבשה שוב.
זכור: ארטישוק ירושלמי רגיש מאוד לריקבון שורשים. עדיף להשקות פחות ולהסתמך על הגשמים בחורף. באביב ובקיץ, השקה פעם בשבוע-שבועיים, תלוי במזג האוויר ובסוג הקרקע. אם הצמח כבר נראה גוסס, נסה להציל פקעות בריאות, חפור אותן, אחסן במקום קריר ויבש, ושתל מחדש בעונה הבאה.
