בעיית האבקה נפוצה במיוחד בזני כרוב המואבקים על ידי חרקים. אם אין דבורים או מאביקים אחרים בגינה, או שמזג האוויר גשום וקר בזמן הפריחה, ההאבקה נכשלת והפרחים נושרים. כדי לעזור, שתלו פרחים מושכי מאביקים כמו ציפורני חתול או בזיליקום סמוך לכרוב, והימנעו מריסוס בתקופת הפריחה.
דישון לא מאוזן הוא גורם נוסף. עודף חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון פרחים ופירות, ומחסור בזרחן ובאשלגן מחליש את החנטים. באדמת ישראל, הוסיפו קומפוסט עשיר בזרחן (כמו גואנו) לפני השתילה, ובזמן הפריחה דשנו בדשן נוזלי דל חנקן ועתיר אשלגן (למשל דשן לעגבניות) אחת לשבועיים. הימנעו מדישון חנקני החל משלב הפריחה.
תנודות טמפרטורה חדות, במיוחד בלילות קרים אחרי ימים חמים, גם הן מעוררות נשירה. הגנו על הכרוב בעזרת רשת צל 30% בימים חמים, וכסו בלילה בבד לא ארוג אם צפוי קור. שתלו כרוב בעונה המתאימה: באביב (פברואר-מרץ) או בסתיו (ספטמבר-אוקטובר), והקפידו על השקיה סדירה וקבועה – כ-3-4 פעמים בשבוע בקיץ, פעם בשבוע בחורף.