גורם נפוץ נוסף בארץ הוא חוסר האבקה צולבת. רוב זני הזית אינם פוריים עצמית – כלומר, זקוקים לזן אחר בקרבת מקום להאבקה. לדוגמה, זן 'ברנע' מאביק היטב את 'קורוניקי'. אם יש לך עץ בודד, שתול זן משלים במרחק של עד 20 מטר. גם ריסוס בתקופת הפריחה (אפריל–מאי) פוגע בחרקים מאביקים – הימנע ממנו.
עודף חנקן בדשן מעודד עלווה על חשבון פרי. בישראל, דשן חנקני חזק באביב מוביל לצמיחה וגטטיבית. החל מדשן מאוזן (NPK 10-10-10) בחורף, והפחת חנקן קרוב לפריחה. גיזום שגוי הוא אויב נוסף: גיזום כבד מסיר ענפים נושאי פרי. גזום רק בסוף החורף (פברואר-מרץ) והסר לכל היותר 20% מהנוף.
חוסר אור מספק – במיוחד בגינה מוצלת – מונע חנטה. הזית זקוק לשמש מלאה לפחות 6 שעות ביום. לבסוף, מזג האוויר באביב משפיע: טמפרטורות מעל 30°C או גשם בזמן הפריחה פוגעים בהאבקה. השקה סדירה אך לא מוגזמת, והימנע מהשקיה בזמן פריחה. סבלנות – לעיתים העץ זקוק לעונה טובה אחת כדי להתחיל להניב.