גורם שכיח נוסף הוא עודף דשן חנקני. חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה וחנטה. באביב, לפני הפריחה, יש לעבור לדשן עתיר אשלגן וזרחן (למשל 0-10-10 או דשן לפריחה) ולהפסיק דישון חנקני לפחות חודשיים לפני עונת הפריחה (פברואר-מרץ בישראל). כמו כן, השקיית יתר עלולה לגרום לנשירת פרחים.
גיזום לא נכון הוא אויב הפרי. הלבו מניב על ענפים בני שנה ומעלה. גיזום קיצוני מסיר את הענפים הנושאים פרי. מומלץ לגזום מיד לאחר קטיף הקיץ (אוגוסט-ספטמבר), ולהסיר רק ענפים יבשים, חוצים או חלשים. גיזום מאוחר (סתיו-חורף) יסיר ניצני פריחה לעונה הבאה.
חוסר אור שמש ישיר הוא סיבה נפוצה בארץ. הלבו זקוק ל-6 שעות שמש מלאות ביום לפחות. אם הוא בצל חלקי, העבר אותו למקום שטוף שמש. כמו כן, וודא שהאבקה מתרחשת: בישראל פורח הלבו באביב ובסתיו, ויש צורך בחרקים מאביקים. אם אין דבורים בסביבה, אפשר להאביק ידנית בעזרת מברשת רכה.