עודף דשן חנקני הוא גורם נפוץ נוסף: חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה וחנטה. אם דישנת באביב בדשן עשיר בחנקן (כמו דשן מדשאה או זבל אורגני טרי), הפסק מיד. עבור לדשן מאוזן עם יחס NPK כמו 5-10-10 (חנקן נמוך, זרחן ואשלגן גבוהים) בתחילת האביב, או הוסף סופר-פוספט ואשלגן סולפט. בישראל, יש ליישם דשן כזה בסוף פברואר–תחילת מרץ.
גיזום שגוי עלול לחתוך את ענפי השנה הקודמת שעליהם נוצרים ניצני הפרי. משמש מניב פרי על ענפים בני שנה (ענפי קיץ מהשנה הקודמת) ועל ענפי זר דו-שנתי. גיזום בחורף המאוחר (ינואר–פברואר) חייב להיות מתון: הסר רק ענפים יבשים, חולים או מצטלבים, ואל תקצר ענפים צעירים בריאים יותר מ-30% מאורכם. גיזום כבד מסיר את ניצני הפרי לעונה הבאה.
חוסר אור שמש ישיר הוא גורם קריטי באקלים הישראלי. עץ משמש זקוק ל-6–8 שעות שמש מלאה ביום לפחות. אם העץ מוצל על ידי מבנה או עצים אחרים, הוא יפיק עלווה אך לא פרי. גזום צמחייה סביבו או העתק את העץ למקום שטוף שמש. כמו כן, ודא שהעץ מקבל קור חורף מספק (צינון): רוב זני המשמש דורשים 300–800 שעות קור (מתחת ל-7°C) בחורף. באזורים חמים בישראל (מישור החוף, הערבה) בחר זנים דלי קור כמו 'עמנואל' (300–400 שעות) או 'טמרה' (200–300 שעות).