בגידול משמש בארץ, המזיקים השכיחים ביותר הם הכנימות (בעיקר כנימת הפרי והכנימה השחורה) והאקריות (קרדית האדמונית). הכנימות מופיעות באביב על עלים צעירים וניצנים, וגורמות לעיוות עלים ולהפרשת טל דבש שעליו מתפתחת פטריית פייחת. האקריות פוגעות בעלים בקיץ, וגורמות להצהבה ונשירה מוקדמת. טיפול אורגני: ריסוס בתמיסת סבון אשלגני (2 עד 3 מ״ל לליטר מים) או שמן נים (5 מ״ל לליטר) כל 7 עד 10 ימים בתחילת ההתפשטות. חשוב לרסס גם בתחתית העלים.
מחלות הפטרייתיות הנפוצות במשמש הן טחב אבקתי (מופיע כציפוי לבן על עלים ופירות) וריקבון חום של הפרי (Monilinia). הטחב האבקתי מתפתח באביב כשהלחות גבוהה, במיוחד בגיזום צפוף. הריקבון החום פוגע בפירות הבשלים בקיץ, לרוב לאחר פגיעת חרקים. מניעה אורגנית: גיזום אוורירי בחורף, סילוק פירות נגועים מהעץ ומהקרקע, וריסוס בגופרית רטובה (0.2%) לפני הפריחה ומיד אחריה, או בתכשיר מבוסס סודה לשתייה (10 גרם לליטר) כל שבועיים מתחילת האביב.
מחלה נוספת שכדאי להכיר היא 'כוויה חיידקית' (Pseudomonas syringae), הפוגעת בענפים וגורמת להפרשת גומי. היא נפוצה לאחר גשמי אביב או השקיית יתר. הטיפול היחיד הוא מניעה: הימנעות מגיזום בתקופה רטובה, חיטוי כלי גיזום באלכוהול 70% בין עץ לעץ, והקפדה על ניקוז טוב סביב השורשים. אין טיפול כימי יעיל במחלה זו.
לסיכום, המפתח לבריאות המשמש שלכם הוא מניעה: גיזום נכון, אוורור, השקיה מבוקרת (לא להרטיב עלים בערב) וניטור קבוע. בכל שימוש בתכשיר, קראו את התווית והקפידו על מינון ובטיחות. אם יש לכם חיות מחמד, זכרו שגלעיני המשמש רעילים (מכילים ציאניד), אך הפרי עצמו בטוח. העץ עצמו אינו רעיל לחתולים ולכלבים.
