המשמש (Prunus armeniaca) הוא עץ נשיר שמקורו באזורים יבשים וחמים, ולכן הוא דורש מצע מנוקז היטב שאינו שומר על עודפי מים. קרקע כבדה או חרסיתית עלולה לגרום לריקבון שורשים ומחלות פטרייתיות. בישראל, התנאים האידיאליים הם קרקע חולית-גירנית או חרסית-גירנית קלה, עם pH ניטרלי עד בסיסי (6.5 עד 7.5). חשוב להימנע מקרקע חומצית (pH מתחת ל-6) או מלוחה, שכן המשמש רגיש למליחות.
כדי לשפר את הניקוז והאווריריות, מומלץ לערבב את אדמת הגינה עם טוף געשי (בגודל 4 עד 8 מ"מ) או פרלייט ביחס של 1:3 (חלק טוף או פרלייט לשלושה חלקים אדמה). הוספת קומפוסט איכותי (20% מנפח התערובת) מעשירה את המצע בחומר אורגני ומשפרת את מבנה הקרקע. כמות קטנה של כבול (עד 10%) יכולה לעזור בשימור לחות, אך יש לוודא שהתערובת אינה הופכת כבדה מדי. להימנע משימוש בחול ים מלוח או בתערובות עם דשן כימי חזק בעת השתילה.
אם אתה שותל בעציץ, בחר תערובת ייעודית לעצי פרי (למשל תערובת "עצי פרי" של חברת "שתיל" או "גן-שמש") או הכן בעצמך: 2 חלקים אדמה, 1 חלק טוף, 1 חלק קומפוסט ו-0.5 חלק פרלייט. העציץ חייב להיות בעל חורי ניקוז בשפע. עדיף להימנע מתערובות המכילות הרבה כבול או ורמיקוליט, השומרים על לחות יתר. באקלים הישראלי, ניקוז טוב הוא קריטי במיוחד בחורף הגשום.
טעות נפוצה היא לשתול משמש באדמת גינה כבדה ללא תיקון. אם אדמתך חרסיתית, חפור בור בעומק 60 ס"מ ורוחב 80 ס"מ, ומלא בתערובת המתוארת. הוספת גבס (250 גרם לבור) יכולה לשפר את מבנה הקרקע החרסיתית. זכור: משמש לא סובל מים עומדים, ניקוז טוב הוא ההשקעה הטובה ביותר עבור העץ. בדוק ניקוז על ידי מילוי הבור במים, אם המים לא מתנקזים תוך 24 שעות, שפר את הניקוז או בחר מיקום אחר.
