עץ התפוח (Malus domestica) הוא נשיר הזקוק לתקופת קור חורפית, אך רגיש מאוד לריקבון שורשים. לכן, הדרישה הראשונה במצע היא ניקוז מעולה. אדמה כבדה, חרסיתית או כזו ששומרת על רטיבות לאורך זמן תגרום לחנק שורשים ולמחלות פטרייתיות. בישראל, מומלץ להימנע משתילה באדמת חמרה או טרה רוסה ללא תיקון, יש לשפר אותן בכבול, קומפוסט וטוף. pH אופטימלי הוא 6.0 עד 6.8 (חומצי קלות). אדמה בסיסית (pH > 7.5) גורמת לכלורוזיס (הצהבת עלים) עקב חוסר זמינות ברזל.
בגינה, חפרו בור בעומק 60 עד 80 ס"מ ורוחב 80 עד 100 ס"מ. ערבבו את האדמה המקומית עם 30% טוף גרגיר בינוני (4 עד 8 מ"מ) לשיפור הניקוז, 20% קומפוסט איכותי (רצוי על בסיס זבל בקר או צמחי) ו-10% פרלייט לאווריריות. הוסיפו גם 5% כבול גנני להורדת pH במידת הצורך. תערובת זו מתאימה במיוחד לאקלים הישראלי, מונעת דחיסה ומספקת ניקוז מהיר בחורף גשום.
בעציץ, השתמשו בתערובת ייעודית לעצי פרי: 50% קוקוס (או כבול), 30% טוף עדין (2 עד 4 מ"מ), 10% פרלייט ו-10% קומפוסט. הימנעו משימוש באדמת גינה בלבד, היא נדחסת בעציץ וחונקת את השורשים. הקפידו על שכבת ניקוז בתחתית העציץ (חצץ או חלוקי נחל) בגובה 5 עד 10 ס"מ. התפוח רגיש למליחות, לכן הימנעו מקומפוסט לא מפורק או מזבל טרי שעלול לשרוף שורשים.
טעות נפוצה היא שתילה באדמה גירנית (כמו אדמות הרי ירושלים) ללא תיקון, הגיר מעלה את ה-pH וגורם למחסור בברזל. במקרה כזה, יש להוסיף גופרית יסודית (100 עד 200 גרם למ"ר) מספר חודשים לפני השתילה, או להשתמש בדשן מבוצר בברזל (קלאט). כמו כן, יש להימנע משתילה במקומות נמוכים בהם מצטברים מים בעונת הגשמים. בדקו ניקוז לפני השתילה: מלאו בור במים ובדקו שהם מחלחלים תוך שעתיים.
