כשהמשמש סובל מעודף השקיה, העלים לרוב נראים ירוקים כהים, רכים ומעט צנוחים, אך לא יבשים. לעומת זאת, בחוסר מים העלים מאבדים מברק, מתקמטים ומצהיבים מהקצוות פנימה. ההבדל המכריע הוא מגע העלה: בעודף מים הוא קריר ולח, בחוסר מים הוא יבש ופריך.
בדקו את המצע: חפרו בעדינות לעומק 10 עד 15 ס"מ ליד העץ. אם האדמה רטובה ודביקה, או שיש ריח חמוץ, כנראה השקיתם יותר מדי. אם האדמה יבשה ומתפוררת, והשורשים דקים ושבירים, העץ סובל מחוסר מים. במשמש, עודף מים עלול לגרום לריקבון שורשים, המתבטא בשורשים חומים ודהויים.
להצלת עץ מושקה יתר: הפסיקו מיד את ההשקיה, חשפו את צוואר השורש לאוויר (אם ניתן, חפרו מסביב), ואפשרו לאדמה להתייבש. גיזום של ענפים חולים יעזור. במקרה קיצון, העתיקו את העץ למקום מנוקז היטב. להחיאת עץ מיובש: השקו בהדרגה, התחילו עם 10 עד 15 ליטר מים פעם ביומיים, והגדילו לפי תגובת העלים. הוסיפו שכבה דקה של קומפוסט לשיפור אחיזת המים.
זכרו: המשמש רגיש לעודף מים יותר מאשר לחוסר. באקלים הישראלי, השקו עץ מבוגר פעם ב-5 עד 7 ימים בקיץ, ופעם ב-10 עד 14 ימים בחורף. התאימו את הכמות לגודל העץ, כ-30 עד 50 ליטר להשקיה. תמיד העדיפו השקיה עמוקה ומרווחת על פני השקיה תכופה ומדודה.
