הלבו (Malpighia emarginata) הוא שיח או עץ קטן שמקורו באמריקה הטרופית, והוא מתאים מאוד לגידול ברוב חלקי הארץ, למעט אזורים קרים במיוחד (מתחת ל-5 מעלות צלזיוס). פירותיו האדומים-כתומים עשירים בוויטמין C פי עשרות מתפוז, וטעמם חמצמץ ומרענן. העץ ירוק-עד, צומח לגובה 2 עד 4 מטרים, ופורח באשכולות ורודים מרהיבים כמעט כל השנה, עם שיא פריחה באביב ובסתיו. כדי ליהנות מיבול שופע, חשוב להעניק לו תנאים אופטימליים: שמש מלאה, השקיה סדירה, אדמה מנוקזת ודישון מאוזן.
מיקום ואור: הלבו אוהב שמש מלאה, לפחות 6 עד 8 שעות ביום. בצל חלקי הפריחה והפרי יפחתו משמעותית. מומלץ לשתול במקום מוגן מרוחות חזקות, במיוחד באזורי החוף. באזורים קרים (הרים, עמק ירדן עליון) יש לשתול במקום חמים ומוגן, או בגיגית שניתן להכניס לבית בחורף.
השקיה: הלבו רגיש ליובש ולעודף מים. בקיץ יש להשקות 2 עד 3 פעמים בשבוע, ובחורף אחת ל-10 עד 14 ימים, תלוי בגשמים. המצע צריך להיות לח אך לא רטוב. סימן לעודף מים: עלים מצהיבים ונשירים; חוסר מים: עלים נבולים וקצוות יבשים. השקה תמיד בטפטוף או בצינור בקרבת השורשים, הימנע מהרטבת העלים למניעת פטריות.
אדמה ודישון: האדמה האידיאלית היא חולית-טרה-רוסה, מנוקזת היטב, עם pH חומצי עד נייטרלי (5.5 עד 7.0). יש להוסיף קומפוסט או זבל אורגני בעת השתילה. דשן: באביב ובקיץ יש לדשן כל 4 עד 6 שבועות בדשן מאוזן או עשיר באשלגן (לעידוד פריחה ופרי). בחורף להפסיק. גיזום: לאחר הקטיף יש לגזום ענפים יבשים, חלשים או מצטלבים כדי לעודד צמיחה מחודשת ואוורור.
