גם אם יש לך זנים מתאימים, האבקה טבעית עלולה להיכשל בגלל מזג אוויר. בישראל, פריחת האבוקדו מתרחשת בין פברואר לאפריל. ימים גשומים, לחות גבוהה או רוחות חזקות בתקופה זו מפריעים למעוף הדבורים ומקשים על ההאבקה. במקרה כזה, תוכל לבצע האבקה ידנית: אסוף אבקה מפרחים זכריים (פתוחים בבוקר) בעזרת מברשת רכה והעבר אותה לפרחים נקביים (פתוחים אחר הצהריים). חזור על הפעולה כל יום במהלך עונת הפריחה.
השקיה רגישה היא קריטית בתקופת הפריחה. יותר מדי מים – והשורשים נחנקים, פחות מדי – והפרחים נושרים. האבוקדו רגיש מאוד לעודפי מים, במיוחד בקרקע כבדה. השקה פעם בשבוע עד 10 ימים בחורף (תלוי בגשם), והפחת ל-2–3 פעמים בשבוע באביב. הימנע מהשקיה ישירה על הגזע; טפטפות במרחק 30–50 ס"מ מהגזע מבטיחות חמצון תקין לשורשים. בדוק ניקוז – אם המים עומדים, שפר את הקרקע בחול או קומפוסט.
לבסוף, חנק שורשים הוא גורם מוביל לנשירת פרחים. הוא נגרם מהשקיית יתר, קרקע דחוסה או שתילה עמוקה מדי. וודא שצוואר השורש (החלק שבין הגזע לשורשים) נמצא מעל פני הקרקע. אם העץ צעיר, חפור מסביב וחשוף את הצוואר. הוסף שכבה דקה של קומפוסט (לא מעל 5 ס"מ) לשמירה על לחות מבוקרת. גיזום קל בסוף החורף יכול לשפר אוורור וחדירת אור לענפים הפנימיים, מה שמעודד חנטה.
