בעיות האבקה נפוצות בזנים שאינם פוריים עצמית. הזית מואבק ברוח, ולכן זנים כמו 'ברנע' ו'פישולין' דורשים מאביק מתאים בקרבת מקום. אם יש רק עץ אחד או שהמאביק רחוק מדי (מעל 20 מטר), ההאבקה נפגעת והפרחים נושרים. גם גיזום מוגזם של ענפים פורחים מקטין את כמות הפרחים הזמינים להאבקה. עצה: שתול לפחות שני זנים משלימים, או הוסף ענף ממאביק בהרכבה.
דישון לא מאוזן הוא גורם נפוץ נוסף. חנקן עודף באביב מעודד צמיחה וגטטיבית על חשבון הפריחה, בעוד חוסר באשלגן ובורון מחליש את הפרחים והחנטים. בארץ, מומלץ ליישם דשן מאוזן (NPK 8-12-8) בתחילת האביב, ולהוסיף בורון בריסוס עלים (0.2% בורקס) לפני הפריחה. הימנע מדישון חנקני אחרי אמצע האביב.
תנודות טמפרטורה קיצוניות – כפור מאוחר או ירידה חדה בלילה – פוגעות בפריחה ובחנטים. באזורים הרריים בישראל (הרי ירושלים, הגליל), כפור באפריל עלול להרוס את היבול. הגן על העץ באמצעות רשת צל 30% בימים חמים, ובמקרה של כפור – כסה בלילה בבד יוטה. גם מזיקים כמו עש הזית (Prays oleae) עלולים לגרום לנשירה; במקרה כזה, הפנה לקריאת התווית של תכשיר אורגני כמו Bacillus thuringiensis.