עץ הזית הוא צמח חסכן וסתגלן, אך כדי שיניב פרי בשפע יש לתת לו תזונה מאוזנת. הדשן המומלץ ביותר לזית הוא דשן אורגני עשיר בחנקן, זרחן ואשלגן, כמו קומפוסט איכותי או זבל עופות מותסס. אפשר גם להשתמש בדשן ייעודי לעצי פרי (NPK 20-10-10 או 12-8-8) – אבל במינון זהיר. העיקרון: פחות זה יותר, במיוחד באקלים הישראלי.
את הדישון מתחילים בסוף החורף (פברואר-מרץ), כשהעץ מתעורר מהתרדמה. פזרו 2-3 ק"ג קומפוסט או 1-2 ק"ג זבל עופות לכל עץ בוגר, בטבעת מסביב לגזע (לא צמוד אליו). כסו בשכבת אדמה דקה והשקו היטב. אם אתם מעדיפים דשן כימי, השתמשו ב-100-200 גרם דשן 12-8-8 לעץ בינוני, ופזרו באופן אחיד. חשוב לא להעמיס – עודף חנקן גורם לצמיחת ענפים רכים ופגיעים ומפחית את יבול הפירות.
דישון שני מומלץ בחודש מאי, לקראת הפריחה והחנטה. בשלב זה הפחיתו את החנקן והעלו אשלגן: השתמשו בדשן אורגני נוזלי (1:10 דילול של חומצה הומית או דשן אצות) כל שבועיים עד יוני, או פזרו 100 גרם דשן 0-10-10 (ללא חנקן) לעץ. דישון שלישי ואחרון – בתחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר), עם דשן עשיר באשלגן (NPK 0-5-10) לחיזוק הפרי והכנה לחורף. השקו מיד לאחר כל דישון כדי למנוע כוויות שורשים.
טיפ חשוב: לפני הדישון, בדקו את הקרקע – אם היא מלוחה או עשירה בחומר אורגני, צמצמו את הכמות. זיתים הגדלים בעציצים זקוקים לדישון מרוכז יותר (חצי כמות מהמומלץ לעץ באדמה), פעם בחודש בעונת הגידול (מרץ-אוקטובר). לעולם אל תדשנו עץ חולה, פצוע או בתקופת בצורת קשה. דישון אורגני קבוע משפר את טעם הזיתים ומחזק את העץ מפני מזיקים ומחלות.
