בעיית האבקה היא קריטית. זני אבוקדו מתחלקים לשני סוגי פריחה (A ו-B), והאבקה צולבת בין זנים שונים משפרת את החנטה. אם יש לכם עץ בודד, או שני עצים מאותו סוג, ייתכן שההאבקה לקויה. שתלו לפחות שני זנים משלימים (למשל האס A ורד B) במרחק של עד 10 מטרים. בנוסף, כמות החרקים המאביקים (דבורים) באזור משפיעה – הימנעו מריסוס בזמן הפריחה ושתלו פרחים מושכי דבורים בקרבת מקום.
דישון לא מאוזן הוא גורם נפוץ נוסף. עודף חנקן מעודד צמיחה וגטטיבית על חשבון פירות, וחסר באשלגן, זרחן ובורון פוגע בחנטה. באביב, לפני הפריחה, יש לדשן בדשן מאוזן עם יחס NPK כמו 10-10-10 או דשן אורגני מורכב. חוסר בבורון (B) גורם לנשירת פירות צעירים – ניתן להוסיף בורקס במינון נמוך (5 גרם לעץ בוגר) פעם בשנה, אך רק לפי המלצת אגרונום ובהתאם לבדיקת קרקע.
גיזום לא נכון עלול להחמיר את הנשירה. גיזום כבד מסיר ענפים נושאי פרחים ומעודד צמיחה חדשה שמתחרה על משאבים. גיזמו קלות בלבד לאחר קטיף הפירות (אוגוסט-ספטמבר), והסירו רק ענפים יבשים, חולים או חוצים. כמו כן, שמרו על ריווח השקיה קבוע – השקיה לא סדירה (הצפה ואחריה יובש) גורמת לעקת מים המובילה לנשירה. השקו בטפטוף 2-3 פעמים בשבוע בקיץ, ובחורף לפי גשמים.