לפת (Brassica rapa) היא ירק חורפי מצוין לגינה הישראלית, וההשקיה הנכונה היא אחד הגורמים הקריטיים להצלחת הגידול. הלפת זקוקה להשקיה סדירה ומתונה לאורך כל העונה, אך הכמות והתדירות משתנות בהתאם לעונה ולשלב ההתפתחות. העיקרון המנחה: לשמור על האדמה לחה באופן אחיד, אך לא רטובה מדי, כמו ספוג סחוט היטב.
בסתיו, מיד לאחר הזריעה (ספטמבר-נובמבר), השקה בעדינות כל 2 עד 3 ימים כדי לשמור על הלחות בקרקע העליונה ולהבטיח נביטה תקינה. ברגע שהשתילים מופיעים, ניתן לעבור להשקיה כל 3 עד 4 ימים, תוך התאמה למזג האוויר. בחורף (דצמבר-פברואר), כשיש גשמים, תדירות ההשקיה יורדת ל-5 עד 7 ימים, ובתקופות גשומות במיוחד ייתכן שלא תצטרך להשקות כלל. באביב, כשהטמפרטורות עולות, חזור להשקיה כל 2 עד 3 ימים.
כמות המים: בכל השקיה יש לתת כ-2 עד 3 ליטר למ"ר (או כ-0.5 עד 1 ליטר לצמח בודד בגינת ירק). השקה ישירות על הקרקע, הימנע מהרטבת העלים כדי למנוע מחלות פטרייתיות. בדוק את רטיבות המצע בעומק 3 עד 5 ס"מ, אם האדמה יבשה במגע, הגיע הזמן להשקות. סימני חוסר מים: עלים נבולים, צמיחה איטית, שורשים סיביים ומרים. סימני עודף מים: עלים מצהיבים, ריקבון שורשים (ריח רע מהאדמה), והצמח נראה חיוור.
טיפ חשוב: השקה בשעות הבוקר המוקדמות, כך שהעלים יספיקו להתייבש לפני הלילה. השקיית ערב עלולה לגרום למחלות. זכור שהלפת רגישה מאוד לעודף מים, השקיית יתר גורמת לריקבון השורש ולפגיעה באיכות הפרי. הקפד על ניקוז טוב ובחר אדמה חולית-טרה רוסה או מצע מנוקז היטב. בסופו של דבר, המפתח הוא עקביות: השקה סדירה אך לא מוגזמת.
