כדי להבדיל בין ריקבון שורשים לצמא אמיתי, בדוק את המצע: אם הוא לח ודביק במגע (טמפרטורת קרקע נמוכה), כנראה יש ריקבון. אם המצע יבש ופריך, הלפת צמאה. גם מראה השורשים יעזור: שלוף בעדינות לפת אחת – שורשים חומים, רזים ורכים מעידים על ריקבון; שורשים לבנים ופריכים מעידים על בריאות. עלים צהובים מלמטה עם כתמים חומים אופייניים לריקבון, בעוד עלים שמוטים ואפורים מעידים על צמא.
אם אובחן ריקבון שורשים, הפסק מיד את ההשקיה לכמה ימים עד שהמצע מתייבש בעומק 5 ס"מ. שחרר את האדמה סביב השורשים בעזרת מזלג גינה קטן כדי לאוורר, ואל תדשן עד שהצמח מתאושש. במקרים קשים, חפור את הלפת, גזור שורשים רקובים ושתול מחדש במצע יבש ומנוקז היטב. אם הבעיה היא צמא – השקה בשפע מים חד-פעמית, עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ, ואז השקה שוב רק כשהמצע יבש.
מניעה היא המפתח: השקה לפת רק כשהמצע יבש בעומק 2-3 ס"מ (בערך כל 3-4 ימים בקיץ, פעם בשבוע בחורף). השתמש בעציץ עם ניקוז טוב ובמצע קליל (תערובת שתילה + 30% פרלייט). הימנע מהשקיית יתר גם בימים חמים – העדף השקיה עמוקה ונדירה על פני השקיה קלה תכופה.