זריעת לפת נעשית ישירות בערוגה או בעציץ סופי, כי ללפת שורש שיפודי רגיש להעברה. הזמן האידיאלי בישראל הוא ספטמבר-אוקטובר, כשהטמפרטורות מתמתנות. זרעו 2 עד 3 זרעים בעומק 1 ס"מ במרחק 10 עד 15 ס"מ בין גומות ו-30 ס"מ בין שורות. השקו בעדינות מיד אחרי הזריעה ושמרו על לחות אחידה עד הנביטה (5 עד 10 ימים).
אם בכל זאת צריך להעביר שתיל (למשל כשהתחלתם במגשית), עשו זאת כשיש לשתיל 2 עד 3 עלים אמיתיים (כשלושה שבועות). השקו היטב את המגשית שעה לפני ההעברה. הוציאו את השתיל עם גוש השורש שלם, בעזרת כפית, והעבירו לחור שהוכן מראש בעומק זהה. אין לקבור את הגבעול מעל פני האדמה. השקו מיד לאחר ההשתלה וספקו צל חלקי ליומיים.
לשתילה בעציץ: בחרו עציץ בעומק 30 ס"מ לפחות, עם נקבי ניקוז. מצע מתאים הוא תערובת שווה של אדמת גינה, קומפוסט ופרלייט או ורמיקוליט. מלאו את העציץ עד 3 ס"מ מהשפה, הניחו את השתיל (או זרעו ישירות) והשלימו מצע עד צווארון השורש. השקו עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ.
אחרי השתילה: שמרו על האדמה לחה אך לא רטובה, השקו כל 2 עד 3 ימים בסתיו, ובחורף פעם בשבוע בהתאם לגשם. דשנו בדשן אורגני נוזלי מדולל פעם בשבועיים מהשבוע השלישי. הגנו מפני כנימות עם שמן נים. הקטיף מתחיל כשלפת מגיעה לקוטר 5 עד 10 ס"מ, כ-60 עד 80 יום מהזריעה.
