הלפת (Brassica rapa) היא ירק חורפי מצוין לגינה הישראלית. אם זרעתם בסתיו (ספטמבר-אוקטובר), תוכלו להתחיל לקטוף כבר בחורף, כחודשיים עד שלושה חודשים מהזריעה. העיתוי האידיאלי לקטיף הוא כשהשורש (החלק הנאכל) מגיע לקוטר 5 עד 8 ס"מ, לא יותר, אחרת הוא עלול להיות סיבי ומר. בישראל, הקטיף נופל בדרך כלל בין דצמבר לפברואר.
סימני ההבשלה ברורים: ראש הלפת מבצבץ מעל פני האדמה, והעלים החיצוניים מתחילים להצהיב מעט. אל תחכו יותר מדי, לפת שהבשילה יתר על המידה מאבדת מפריכותה ומתקשה. אם מזג האוויר מתחמם באביב, הלפת תפרח במהירות ותהפוך למרה, אז כדאי לקטוף לפני כן.
טכניקת הקטיף פשוטה: אחזו בצרור העלים קרוב לבסיס, ומשכו בעדינות תוך כדי ניע קל מצד לצד. אם האדמה דחוסה, שחררו בעזרת מזלג גינה או כף. לאחר הקטיף, חתכו את העלים במרחק של כ-2 ס"מ מעל השורש, אל תחתכו קרוב מדי, כי זה עלול לגרום לדימום מיצים ולקלקול מהיר.
לאחסון: הלפת נשמרת במקרר עד שבועיים בשקית ניילון מחוררת. את העלים אפשר לאחסן בנפרד (הם טעימים מאוד מוקפצים), אך הם נשמרים רק כמה ימים. אם קטפתם יותר מדי, אפשר להלבין או להקפיא לפת חתוכה לקוביות. הערה חשובה: הלפת אינה רעילה לחיות מחמד, אך עלים בכמות גדולה עלולים לגרום לגזים.
