הריבוי הנפוץ והמוצלח ביותר של אפרסמון בישראל הוא באמצעות הרכבה על כנה של אפרסמון בר (Diospyros lotus) או על כנה של אפרסמון תרבותי. ההרכבה נעשית בסוף החורף (פברואר-מרץ, לפני לבלוב) בשיטת הרכבה בצד או הרכבה באנגלית. אחוזי ההצלחה בהרכבה גבוהים מאוד, מעל 80% אם מבצעים בתנאי לחות מתאימים ומכסים בתחבושת הרכבה. מומלץ לרכוש כנות מוכנות ממשתלה מורשית.
שיטה נוספת היא ייחורי ענף (ייחורים קשים) בחורף. קח ייחורים באורך 20 עד 30 ס"מ מענפים בני שנה, בעלי 3 עד 4 עיניים, מעצים בריאים. טבול את הבסיס בהורמון השרשה (IBA בריכוז 2000 עד 4000 ppm) ושתול במצע חול או פרליט לח. הניח במקום מוצל וקריר (10 עד 20°C) ושמור על לחות גבוהה על ידי ריסוס. אחוזי ההשרשה בייחורים נמוכים יחסית, 20 עד 40%, ולכן שיטה זו פחות מומלצת לגנן הביתי.
ריבוי בזרעים אפשרי אך אינו מומלץ לפרי, משום ששתילי זרעים אינם נאמנים לזן ומייצרים פירות קטנים וחמוצים. הזרעים דורשים ריבוד קר (שכבה לחה במקרר ב-4°C למשך 60 עד 90 יום) לפני זריעה באביב. גם לאחר הנביטה, העץ יתחיל להניב פרי רק לאחר 5 עד 7 שנים. לכן, ריבוי בזרעים מתאים רק לפיתוח כנות או לניסוי.
שיטת חלוקה אינה רלוונטית לאפרסמון, שכן מדובר בעץ בעל שורש שיפודי עמוק. עם זאת, ניתן לקחת שלוחות שורש (שורצים) מהעצים ולהשתילם, אך גם אלה אינם נאמנים לזן. לסיכום, ההרכבה היא השיטה המעשית והיעילה ביותר לגנן הישראלי שרוצה להפיץ אפרסמון זני. מומלץ לבצע אותה בסוף החורף, עם כנה מתאימה, ולטפל בעץ הצעיר בהשקיה סדירה ובהגנה מפני שמש חזקה.
