האפרסמון (Diospyros kaki) הוא עץ נשיר עמיד יחסית, אך בישראל הוא מותקף בעיקר על ידי כנימות, אקריות (קרדית) ומחלות פטרייתיות. הסימנים הראשונים לכנימות הם עלים מסולסלים ודביקים, הכנימות מפרישות טל דבש שעליו מתפתחת פטריית פיח שחורה. אקריות, לעומת זאת, גורמות לעלים מראה חלוד, ברונזי או נקודות צהובות זעירות. ריקבון פירות וכתמים שחורים על העלים מעידים על מחלות כמו אנתרקנוזה או טחב אבקתי, במיוחד באביב ובסתיו הלחים.
לטיפול בכנימות, ריססו תערובת של שמן נים (3 מ"ל לליטר מים) בתוספת כף סבון כלים עדין (ללא חומרי ריח). חזרו על הריסוס כל 5 עד 7 ימים עד להיעלמות המזיק. לאקריות, השתמשו בגופרית רטובה (5 גרם לליטר) או בשמן פרפיני (10 מ"ל לליטר), יש לרסס בשעות הקרירות של הבוקר או הערב כדי למנוע כוויות עלים. למחלות פטרייתיות, מרחו נחושת כלורית (0.2%) מיד עם גיזום החורף ולפני הפריחה, וחזרו על הריסוס כחודש לאחר הפריחה.
מניעה היא המפתח: גיזום קל בסוף החורף (פברואר-מרץ) לאוורור הענפים הפנימיים, הורדת עלים ופירות נגועים מהקרקע, והשקיה בשורש בלבד (הימנעו מהרטבת העלים). דשן מאוזן (NPK 10 עד 10 עד 10) באביב ובקיץ מחזק את העץ. אם מופיעים סימני ריקבון על הגזע (גומי חום-אדמדם), חתכו את הרקמה הפגועה ומרחו משחת גיזום עם קוטל פטריות אורגני.
חשוב לזכור: ריסוסים כימיים עלולים לפגוע בחרקים מועילים (דבורים, פרת משה רבנו). העדיפו תמיד טיפול אורגני. במקרה של התפשטות חמורה, התייעצו עם מדביר מוסמך. כמו כן, האפרסמון אינו רעיל לחיות מחמד או לבני אדם, הפרי בטוח למאכל, אך העלים והקליפה אינם מומלצים לצריכה.
