ההבדל העיקרי בין עודף השקיה לחוסר מים באפרסמון מתבטא במרקם העלים ובמצב השורשים. בעודף השקיה העלים נובלים, אך נשארים רכים ומעט צהובים, ולעיתים מופיעים כתמים חומים רטובים. לעומת זאת, בחוסר מים העלים מתייבשים מהקצוות פנימה, הופכים פריכים ומתקמטים, ולעיתים נושרים לפני הסתיו. במגע, עלה של עץ מיובש יהיה יבש ומתפורר, בעוד שעלה של עץ מושקה יתר על המידה יהיה רך ועיסתי.
בדיקת המצע היא שלב קריטי. תקעו אצבע לעומק של 10 עד 15 ס"מ ליד העץ. אם האדמה רטובה ודביקה, ובמיוחד אם יש ריח חמצמץ או עובש, סימן מובהק לעודף מים. אם האדמה יבשה ואבקתית, והעלים נושרים גם בקיץ, כנראה חסר מים. באפרסמון, השקיית יתר מסוכנת יותר מחוסר מים, כי היא עלולה לגרום לריקבון שורשים ולמחלות פטרייתיות.
בדיקת השורשים מאשרת את האבחנה. חשפו בעדינות שורשים צדדיים. שורשים בריאים הם לבנים-בז' וגמישים. בעודף מים תמצאו שורשים חומים-שחורים, רזים ורכים, לעיתים עם ריח רע. בחוסר מים השורשים נראים יבשים, שבירים וכהים, אך ללא ריקבון. שימו לב: אפרסמון רגיש מאוד לריקבון שורשים, אם אתם רואים שורשים שחורים, יש לטפל מיד.
להצלת עץ מושקה יתר: הפסיקו מיד להשקות, שפרו ניקוז על ידי שחרור האדמה מסביב (חורים עמוקים במרחק 30 ס"מ מהגזע), והימנעו מדישון עד שהעץ מתאושש. להחייאת עץ מיובש: השקו לאט ובשפע (20 עד 30 ליטר לעץ בוגר כל 3 עד 4 ימים) בערב, הוסיפו שכבת חיפוי (קומפוסט או קליפות עץ) בעובי 5 ס"מ סביב הגזע (לא צמוד), והצללו בשעות החמות בקיץ בעזרת רשת צל זמנית.
