הדרך הנפוצה והמומלצת להרבות גויאבה היא באמצעות ייחורים חצי-עציים. קחו ייחורים באורך 15 עד 20 ס"מ מעץ בוגר ובריא, בחודשים אוקטובר-נובמבר. הסירו את העלים התחתונים, טבלו את הבסיס בהורמון השרשה (מומלץ מסוג IBA בריכוז 2000 עד 3000 ppm), ושתלו במצע שתילה מנוקז היטב. שמרו על לחות גבוהה בעזרת שקית ניילון מעל העציץ. אחוזי ההשרשה בתנאים אופטימליים עומדים על 60 עד 70%.
שיטה שנייה היא ריבוי בזרעים, המתאימה למי שאינו דורש זהות זנית מלאה. הזרעים נובטים היטב באביב, יש לשטוף אותם היטב מהעיסה ולשתול בעומק 1 ס"מ במצע קל. הנביטה אורכת 2 עד 4 שבועות, ואחוזי הנביטה גבוהים (80 עד 90%), אך השתילים יתחילו להניב פרי רק לאחר 3 עד 4 שנים. שימו לב: זרעי גויאבה שומרים על כושר נביטה נמוך לאחר ייבוש, לכן מומלץ לזרוע אותם טריים.
שיטת הרכבה משמשת לשימור זנים נבחרים ולהאצת כניסה לפרי. הרכיבו בחודש מרץ-אפריל על כנות של גויאבה או על פיטנגו (Eugenia uniflora). השתמשו בהרכבת עוקץ או הרכבה אנגלית. ההצלחה בהרכבה תלויה במיומנות, אך יכולה להגיע ל-85% עם טכניקה נכונה. חשוב להשתמש בלסטר גיזום סטרילי ולאטום היטב את מקום ההרכבה.
לאחר ההשרשה או ההרכבה, העבירו את השתיל לעציץ גדול או לאדמה רק לאחר שהתפתחו שורשים חזקים (לפחות 3 חודשים). השקו בקביעות אך הימנעו מרטיבות יתר. שתילים צעירים רגישים לקרה, ולכן בחורף הראשון כדאי להגן עליהם. גויאבה המופצת מייחור או הרכבה עשויה להניב פרי כבר בשנה השנייה, בעוד מזרעים, רק לאחר 3 עד 4 שנים.
