גויאבה (Psidium guajava) היא פרי טרופי שמבשיל בארץ בעיקר בין אוגוסט לדצמבר. הסימן הברור ביותר להבשלה הוא שינוי צבע הקליפה מירוק כהה לירוק-צהבהב או צהוב בהיר, תלוי בזן. בנוסף, הפרי מתחיל להפיץ ריח מתוק וארומטי אופייני, והקליפה נעשית רכה מעט למגע, אך לא רכה מדי. אל תמתינו שהפרי ייפול ארצה: גויאבה שנשרה מהעץ לעיתים קרובות מרוסקת או פגומה.
עיתוי הקטיף האידיאלי בישראל הוא בשעות הבוקר המוקדמות, לפני שהשמש מחממת את הפרי. קטיף בשעות הקרירות שומר על טריות הפרי ומאריך את חיי המדף שלו. מומלץ לקטוף את הגויאבות כשהן עדיין מעט קשות, שכן הן ממשיכות להבשיל לאחר הקטיף. אם אתם מעדיפים פרי רך ומתוק במיוחד, המתינו יומיים-שלושה נוספים על העץ, אך היזהרו מציפורים ומזיקים שאוהבים גם הם פרי בשל.
טכניקת הקטיף פשוטה: אחזו בפרי בעדינות, סובבו אותו קלות ומשכו אותו כלפי מעלה. אם הגויאבה בשלה, היא תתנתק בקלות מהענף. אל תמשכו בכוח, אתם עלולים לקרוע את הענף או לפגוע בפרי. השתמשו במספרי גיזום נקיים לגויאבות גבוהות או קשות לניתוק. לאחר הקטיף, הניחו את הפירות בסלסלה מרופדת או בקופסה שטוחה כדי למנוע חבלות.
אחסון נכון מאריך את חיי הגויאבה: בטמפרטורת החדר, פרי בשל יישמר 2 עד 3 ימים. במקרר, בשקית ניילון מחוררת או במגירה לפירות, הוא יחזיק מעמד עד שבוע. אם קטפתם כמות גדולה, אפשר לקלף, לחתוך לקוביות ולהקפיא בשקיות אטומות, הגויאבה שומרת על טעמה גם לאחר ההפשרה. זכרו: גויאבה בשלה רגישה מאוד לחבלות, ולכן טפלו בה בעדינות משלב הקטיף ועד הצלחת.
