סיבה מרכזית נוספת היא בעיות האבקה. הגויאבה מאביקה את עצמה, אבל ימי שרב עם לחות נמוכה פוגעים בהנבטת האבקה על הצלקת. גם חוסר במאביקים כמו דבורים בגינה עירונית עלול לגרום לנשירה. כדי לעזור, אפשר לרסס במים פושרים על העץ בבוקר (להגברת הלחות), ולשתול פרחים מושכי דבורים בסביבה. במקרים קיצוניים, אפשר להאביק ידנית בעזרת מברשת רכה.
גם תזונה לא מאוזנת משחקת תפקיד. עודף חנקן (דשן ירוק או זבל טרי) מעודד צמיחת ענפים על חשבון פירות, וגורם לנשירת חנטים. לעומת זאת, חוסר באשלגן ובזרחן מחליש את הפרי הצעיר. באביב, לפני הפריחה, דשן בדשן מאוזן 10-10-10 או דשן אורגני עשיר באשלגן (כמו קומפוסט בתוספת אפר עץ). הימנע מדישון חנקני אחרי אפריל.
לבסוף, תנודות טמפרטורה קיצוניות, כמו גל חום פתאומי אחרי לילה קר, מעוררות נשירה. גם מזיקים כמו כנימות או עש הפרי מחלישים את הפרחים. בדוק עלים תחתונים ופרחים — אם יש כנימות, רסס בתערובת מים וסבון עדין (2 מ"ל סבון נוזלי לליטר מים) פעם בשבוע. אם הפירות הצעירים נראים מעוותים או בעלי חורים, ייתכן שמדובר בזבוב הפירות — השתמש במלכודות דביקות צהובות והימנע מריסוס כימי.