גורם שכיח נוסף הוא עודף חנקן בדשן. דשן עשיר בחנקן (כמו דשן דשא) מעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה וחנטה. בגויאבה, עודף חנקן עלול לגרום לפריחה מועטה או לנשירת פרחים. הפתרון: לעבור לדשן מאוזן או עתיר זרחן ואשלגן (למשל 5-10-10 או דשן אורגני כמו קומפוסט מעורב באפר עץ). הפסק דישון חנקני לפחות חודשיים לפני עונת הפריחה (סוף החורף) והקפד לדשן רק לפי המלצות היצרן.
גיזום לא נכון הוא אויב גדול של חנטה. גיזום כבד מסיר ענפים נושאי פרי – הגויאבה מניבה על ענפים חדשים (צמיחת השנה הקודמת). גזום קלות וממוקד רק אחרי קטיף, והסר ענפים יבשים או חוצים. גם חוסר אור שמש מספק פוגע בפריחה. גויאבה זקוקה ל-6-8 שעות שמש ישירה ביום. אם העץ מוצל על ידי בניין או עץ אחר, גזום צמחים מסביב או שקול להעביר את העץ למקום מואר יותר (בחורף, כשהעץ רדום).
בעיית האבקה: גויאבות רבות פוריות עצמית, אך האבקה צולבת על ידי דבורים משפרת משמעותית את החנטה. אם אין דבורים בסביבה, נסה להאביק ידנית בעזרת מברשת רכה – העבר אבקה מפרח לפרח בבוקר. טיפ אחרון: הפחתת השקיה בחודשיים שלפני הפריחה מעודדת מעבר ממצב צומח למצב פורה. השקה לעומק אך בתדירות נמוכה יותר, ותן לעץ לחוות התייבשות קלה בין השקיות.