המזיקים הנפוצים ביותר על גויאבה בישראל הם כנימות (בעיקר כנימת עלה וכנימת קמחית), אקריות (קרדית אדומה) וזבוב הפירות. כנימות מופיעות באביב על עלים צעירים וניצנים, וגורמות לעיוות עלים ולהפרשת טל דבש שמזמין פטריות. אקריות פוגעות בעלים בקיץ היבש וגורמות לנקודות צהבהבות ולעלים מתקמטים. זבוב הפירות תוקף את הפרי המבשיל בקיץ ובסתיו, ומטיל ביצים מתחת לקליפה, הזחלים גורמים לריקבון פנימי ולנשירת פירות.
לטיפול בכנימות ובאקריות, יש לרסס בתערובת של סבון רך (כף אחת לליטר מים) ושמן נים (5 מ"ל לליטר) כל 5 עד 7 ימים עד להיעלמות המזיק. אפשר גם לשטוף את העלים בזרם מים חזק פעם בשבוע. כנגד זבוב הפירות, תלו מלכודות פרומון (אחת לעץ) החל מסוף האביב, וכסו פירות מבשילים בשקיות רשת מיוחדות. אם הנגיעות חמורה, פזר פיתיון אורגני על בסיס ספינוסאד לפי הוראות היצרן.
מחלות פטרייתיות נפוצות כוללות ריקבון שורשים (פיתיום ופוסריום) בעיקר בקרקע כבדה ובשטחי הצפה, וכתם עלה (פטריית Cercospora). ריקבון שורשים מתבטא בהצהבת עלים ובנבילה, יש לשפר ניקוז, להימנע מהשקיית יתר, ולטפל בקוטל פטריות ביולוגי על בסיס Trichoderma (לפי הוראות התווית). כתם עלה מופיע ככתמים חומים-אפורים על העלים, הסר עלים נגועים ורסס בתמיסת נחושת אורגנית (3 גרם לליטר) אחת לשבועיים בגשמי החורף.
מניעה היא המפתח: שמרו על מרווחי שתילה (3 עד 4 מטר בין עצים), גיזום אוורור בסוף החורף, השקיה בטפטוף ישירה לשורשים (לא על העלים), וחיפוי הקרקע בקומפוסט או קש. הימנעו מדישון חנקני עודף שמעודד כנימות. בדקו את העץ מדי שבוע באביב ובקיץ. אם יש לכם חיות מחמד, שימו לב ששמן נים בטוח לשימוש סביבן, אך קוטלי פטריות כימיים עלולים להיות רעילים, קראו תמיד את התווית.
