קוטפים באשכולות שלמים, לא פרי-פרי. חתכו את בסיס האשכול במזמרה חדה ומחוטאת והשאירו 3-5 ס"מ ענף מעל האשכול, מבלי לפצוע את הקליפה מסביב לפרי - פציעה קטנה בקליפה היא שער כניסה מהיר לריקבון. עיתוי היום קריטי: קטפו בשעות הבוקר המוקדמות (עד 9:00), כשהפרי קריר ורוויית המים בו גבוהה; קטיף בשעות החום מזרז אובדן מים והשחמת הקליפה. הימנעו מקטיף בזמן גשם או ביום שלאחר השקיה כבדה - פרי רטוב חשוף הרבה יותר לפטריות אחסון. בישראל אין כמעט גשמי קיץ, אך טל בוקר כבד או ממטרות מלמעלה יוצרים אותו אפקט; מי שמשקה בהמטרה עילית כדאי שיקדים אותה ליום שלפני הקטיף.
ההשחמה של קליפת הליצ'י מתחילה תוך שעות בטמפרטורת החדר - זו שריפה חומצתית של הצבען האדום (אנתוציאנין) עקב אובדן מים. לכן הכלל הראשון: אל תשאירו את הפרי בשמש ובחום אחרי הקטיף אפילו לא לחצי שעה. הכניסו את האשכולות לצל ולמקרר במהירות האפשרית. אחסנו ב-4 עד 5 מעלות צלזיוס ובלחות גבוהה - הדרך הביתית הפשוטה היא שקית ניילון מחוררת מעט או קופסה סגורה עם מגבת נייר לחה, שמונעת התייבשות. כך הפרי נשמר כשבוע עד עשרה ימים כשהטעם נשמר, גם אם הקליפה מעט משחימה. אל תשטפו לפני האחסון - רטיבות שיורית מזרזת עובש; שטפו רק רגע לפני האכילה. חשוב: אל תקפיאו את המקרר מתחת ל-2 מעלות, כי ליצ'י רגיש לנזק קור שמכתים את הקליפה בכתמים חומים.
לאחסון ארוך, הקפאה עובדת מצוין דווקא בזכות מבנה הפרי: הקפיאו את הליצ'י שלם עם הקליפה - היא הופכת קשה ומגנה על הבשר, ובהפשרה חלקית הפרי נאכל כמו סורבה. לחלופין קלפו והוציאו את הגלעין, סדרו בשכבה אחת על מגש, הקפיאו כשעתיים עד שהם קשים, ואז העבירו לשקית אטומה - כך הם לא נדבקים ונשמרים כחצי שנה בלי לאבד טעם. ליבוש, ליצ'י הופך למעין 'צימוק ליצ'י' מתוק ומרוכז שמוכר בסין כ-'אגוז ליצ'י'. הימנעו מטעות נפוצה: אל תמתינו 'עוד כמה ימים' עם יבול בשל על העץ - עודף המתנה גורם להסדקת קליפה, נשירה ומשיכת ציפורים ועטלפי פירות, שמסוגלים לרוקן עץ תוך לילות ספורים. אם היבול גדול, עדיף לקטוף הכל בבשלות ולהקפיא, מאשר להשאיר על העץ.
