ליצ'י (Litchi chinensis) הוא עץ טרופי הזקוק למצע מנוקז היטב, אוורירי וחומצי, עם pH אידיאלי בין 5.5 ל-6.5. קרקע כבדה או גירית תגרום לריקבון שורשים, כלורוזה ועיכוב בצימוח. בישראל, האתגר הוא לרוב קרקע בסיסית, לכן מומלץ לשתול בעציץ גדול (60 עד 100 ליטר) עם תערובת ייעודית, או לשפר את הקרקע בגומה באופן יסודי.
תערובת המצע המומלצת: 40% קוקוס (לשיפור אוויר ואגירת לחות), 30% טוף גרוס דק (0 עד 8 מ"מ) לניקוז, 20% קומפוסט איכותי (למשל קומפוסט תולעים או זבל עוף מותסס), ו-10% פרלייט (לניקוז נוסף). הימנע מחול גס, טוף גדול או כבול לבד, הם יוצרים ניקוז מהיר מדי או איטי מדי. התערובת צריכה להיות לחה אך לא רטובה; בצקית שתחזיק צורה בלחיצה קלה תוך טפטוף מים.
אם שותלים באדמה, חפור בור בעומק 60 ס"מ ורוחב 80 ס"מ, מלא בתערובת הנ"ל. הוסף לתחתית שכבה של 10 ס"מ חצץ לניקוז. חשוב: אין לשתול ליצ'י בקרקע חרסיתית כבדה או גירית (pH > 7.5), השורשים ייחנקו והעלים יצהיבו. באזורים עם מי השקיה בסיסיים (כמו רוב המים בישראל), יש להוסיף מדי חודש דשן מייצב pH (כגון גופרית או ברזל קלאטי) כדי לשמור על החומציות.
טיפים לסיום: הימנע משימוש בקומפוסט לא מפורק היטב, הוא עלול לשרוף שורשים. הוסף מיקוריזה (פטריות סימביוטיות) בעת השתילה כדי לשפר ספיגת מים ומזון. בשלוש השנים הראשונות, חידש את שכבת הקומפוסט על פני המצע (2 עד 3 ס"מ) פעמיים בשנה, באביב ובסתיו. ליצ'י רגיש למליחות, לכן מים מותפלים או מי גשמים עדיפים על מי ברז מליחים.
