הליצ'י (Litchi chinensis) הוא עץ טרופי רגיש לעודפי דשן, במיוחד חנקן. בארץ מומלץ להתחיל לדשן רק לאחר שהעץ מבוסס היטב, כשנה משתילה. לעץ צעיר (שנה עד שלוש) תן דשן מאוזן 8 עד 8-8 או 10 עד 10 עד 10 במינון נמוך: כף אחת לעץ צעיר פעם בחודש מעונת האביב ועד סוף הקיץ (מרץ עד ספטמבר). לעץ בוגר (מעל 4 שנים) הגדל את המינון ל-200 עד 300 גרם לעץ, שלוש פעמים בשנה: בתחילת האביב (פברואר עד מרץ), אחרי הקטיף (יוני עד יולי) ובתחילת הסתיו (אוקטובר). הפסק לחלוטין מדישון בנובמבר עד פברואר כדי לאפשר לעץ מנוחת חורף.
דישון אורגני הוא אידיאלי לליצ'י. השתמש בקומפוסט איכותי או זבל פרות מבושל (לא טרי!), 5 עד 10 ק"ג לעץ בוגר פעם בשנה, בתחילת האביב. פזר את הקומפוסט בטבעת רחבה סביב גזע העץ, במרחק 30 עד 50 ס"מ ממנו, וכסה בשכבת כבול או קליפות עץ. חיזוק נוסף אפשר לתת עם דשן נוזלי אורגני (כמו חומצות הומיות או אצות ים) אחת לחודש בעונת הגידול. הימנע מדשנים עשירים בחנקן (כמו אוריאה), הם מעודדים צמיחת עלווה על חשבון פרי ומגבירים רגישות למזיקים.
מיקרו-אלמנטים חשובים לליצ'י: אבץ, ברזל ומנגן. אם אתה מבחין בעלים מצהיבים בין העורקים (כלורוזה), רסס עלים בתמיסת ברזל קלתי (chelate) בריכוז 0.5% פעם בחודש באביב ובקיץ. הוספת גופרית או אמוניום גופרתי (20 גרם למ"ר) פעם בשנה משפרת את ספיגת המינרלים בקרקעות גיריות. בארץ, לרוב הקרקעות חסר אבץ, הוסף דשן המכיל אבץ (Zn) לפי הוראות היצרן, או רסס עלים בתמיסת אבץ גופרתי בריכוז 0.3% פעמיים בשנה (אביב וסתיו).
זהירות מעודף דשן: סימנים כמו עלים שרועים, קצוות עלים חומים או נשירת פירות ירוקים מעידים על דישון יתר. במקרה כזה הפסק מיד את הדישון והשקה היטב כדי לשטוף את המלחים. לעולם אל תדשן עץ חולה, פגוע כפור או כשהוא בלחץ מים. זכור: ליצ'י זקוק להרבה מים (השקיה 2 עד 3 פעמים בשבוע בקיץ), אבל דישון לא יחליף השקיה, הוא משלים אותה. תמיד קרא את התווית של הדשן הכימי ופעל לפי המינון המומלץ, אל תנסה 'לשפר' עם עוד.
