התחילו תמיד מגיזום ניקוי: הסירו ענפים יבשים, חולים או שבורים, וחתכו אחורה עד רקמה בריאה ולחה. לאחר מכן דללו את מרכז הנוף — הליצ'י נוטה להסתבך ולהצל על עצמו, וצפיפות פנימית מעודדת פטריות ומקשה על הקטיף. הוציאו ענפים חוצים או משתפשפים, והורידו לגמרי סורים (water shoots) — אותם ענפים אנכיים ועזי-צמיחה שצומחים ישר מעלה, כי הם עקרים וגוזלים אנרגיה. את קצות הענפים הפוריים אפשר לקצר ב-20 עד 40 ס"מ כדי לשמור על גובה נוח לקטיף (עד 3-3.5 מ'). כלל אצבע: לא יותר מ-20% מנפח הנוף בעונה אחת בעץ בוגר.
הכלים והחיתוך עצמו קובעים אם החתך יגליד או יהפוך לשער כניסה למחלות. השתמשו במזמרה חדה לענפים עד כ-2 ס"מ, במזמרת עוקץ (לופר) לענפים בינוניים ובמסור גיזום לענפים עבים; חתכו ענף עבה בשלושה חתכים (חתך תחתון, חתך עליון, ואז הסרת הגדם) כדי שהקליפה לא תיקרע. חתכו צמוד לצווארון הענף אך בלי לפגוע בו — הצווארון הוא הרקמה שמגלידה את הפצע — ואל תשאירו גדמים בולטים. אין צורך למרוח משחת גיזום. חטאו את הכלים בין עץ לעץ, ובעיקר אחרי חיתוך ענף חולה, בכוהל 70% או בתמיסת אקונומיקה 10% למשך כחצי דקה.
מה לא לחתוך: אל תקצרו את המוביל המרכזי ואל תבצעו 'גיזום ראש' (טופינג) בעץ בוגר — זה מעורר סבך של סורים עקרים ופצעים גדולים חשופים לשמש. הימנעו מגיזום בשיא החום של יולי-אוגוסט באזורים חמים ויבשים (בקעת הירדן, ערבה) אם נחשפים בכך ענפי שלד — קליפת הליצ'י רגישה לצריבת שמש; אם חייבים, סיידו את הגזע והשלד בסיד לבן מדולל. בעץ צעיר (שנתיים-שלוש ראשונות) אל תגזמו כמעט כלל מלבד הסרת פגמים — בשלב הזה כל עלה ירוק תורם לביסוס שורשים ושלד. וכמובן: אף פעם לא גוזמים בזמן פריחה או חנטה, כי תשירו את היבול עצמו.
