הצהבת עלים בעץ ליצ'י היא לרוב תוצאה של טעות בטיפול. מכיוון שהליצ'י רגיש מאוד, חשוב לבדוק קודם את ניקוז העציץ או הקרקע. אם המים עומדים (האדמה רטובה כשבודקים באצבע לעומק 5 ס"מ), כנראה שמדובר בעודף השקיה שגורם לחנק שורשים. במקרה כזה יש להפסיק להשקות מיד, לתת לאדמה להתייבש לחלוטין ולוודא שלעציץ חורי ניקוז פתוחים. אם העץ נטוע באדמה כבדה, שפרו את הניקוז בעזרת חול או פרלייט.
אם האדמה יבשה עד עומק 10 ס"מ והעלים צנוחים ומצהיבים, הבעיה היא חוסר מים. הליצ'י דורש השקיה סדירה בקיץ, כל 2 עד 3 ימים לעץ בוגר, ולשתיל צעיר כל יום-יומיים בצל חלקי. בחורף יש להפחית לפעם בשבוע. השקו תמיד במים פושרים ורק כאשר שכבת האדמה העליונה יבשה למגע.
סיבה נפוצה נוספת היא מחסור בברזל או בחנקן. עלים צעירים מצהיבים עם ורידים ירוקים מעידים על כלורוזה מברזל, טפלו בתרסיס עלים של ברזל קלאטי (בהתאם להוראות היצרן). עלים תחתונים מצהיבים ונושרים עשויים להעיד על חוסר חנקן, הוסיפו דשן מאוזן עם חנקן (כגון 20 עד 20 עד 20) אחת לחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ). הימנעו מדישון יתר העלול לשרוף שורשים.
לבסוף, בדקו את מיקום העץ. ליצ'י זקוק לצל חלקי בארץ, במיוחד בשעות הצהריים. שמש ישירה וחזקה עלולה לחרוך עלים ולגרום להצהבה. העבירו את העציץ למקום מוצל יותר או הצללו ברשת צל 30%. אם העץ בעציץ, סובבו אותו מדי שבוע לחשיפה אחידה. זכרו: ליצ'י אינו סובל רוחות יבשות, הרחיקו ממקום מפוחי חום או מזגן.
