לפני הכל, בחרו זן ליצ'י שמתאים לגידול בעציץ. הזנים המומלצים למרפסת בישראל הם ‘מאוריציוס’ (Mauritius) ו’פלורידה’ (Floridian), שניהם קומפקטיים יחסית ומתאימים לאקלים הישראלי. הימנעו מזנים נמרצים מדי כמו ‘קוואמי’ (Kwai Mi) שדורשים מרחב רב יותר.
העציץ חייב להיות גדול, מינימום 50 ליטר (קוטר 60 ס"מ ועומק 50 ס"מ). השתמשו במצע מנוקז היטב: תערובת של 60% כבול או קוקוס, 30% פרלייט ו-10% קומפוסט. וודאו שיש חורי ניקוז בתחתית. הליצ'י רגיש לריקבון שורשים, לכן ניקוז הוא קריטי.
השקיה: בקיץ, כל 2 עד 3 ימים, בחורף, פעם בשבוע. בדקו את המצע: השקו רק כשהשכבה העליונה (2 עד 3 ס"מ) יבשה למגע. דישון: מהאביב עד הסתיו, דשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) אחת לשבועיים. בחורף, הפסיקו לדשן. מיקום: צל חלקי (שמש בוקר, צל אחר הצהריים). הימנעו משמש ישירה חזקה בצהריים, במיוחד בקיץ.
הליצ'י רגיש לקרה, בחורף, אם הטמפרטורה יורדת מתחת ל-5 מעלות, העבירו את העציץ למקום מוגן (חממה ביתית או פינת מרפסת סגורה). גיזום: גזמו ענפים יבשים או חוצים בסוף החורף. קטיף: הפירות מבשילים בחודשים יוני-יולי; קטפו כשהקליפה ורודה-אדומה. חשוב: הליצ'י רעיל לכלבים וחתולים, הרחיקו את העציץ מהישג ידם.
