גידול תמר (Phoenix dactylifera) בעציץ ובמרפסת הוא אתגר, אך בהחלט אפשרי בישראל החמה. הדקל זקוק לעציץ גדול ועמוק בנפח של לפחות 60 עד 80 ליטר, עם חורי ניקוז בתחתית. בחרו זן ננסי כמו 'מג'ול ננסי' (Deglet Noor) או 'חליל' (Khalas), הם מתאימים יותר למרפסת ונותנים פרי באיכות גבוהה. הימנעו מזני בר גבוהים כמו 'זהדי' או 'דקל הנילוס', הם יגדלו מהר מדי וישברו את העציץ.
המצע חייב להיות מנוקז היטב: ערבבו אדמת גינה (30%) עם קומפוסט איכותי (20%) ופרלייט או חול גס (50%). הוסיפו שכבה של חצץ בתחתית העציץ לשיפור הניקוז. השקיה בעציץ תכופה יותר מאשר בקרקע, בקיץ השקו כל 2 עד 3 ימים, בחורף כל 5 עד 7 ימים, תלוי בגודל העציץ ובמיקום. בדקו את המצע לפני השקיה: כשיורד עומק 2 ס”מ יבש, השקו. אל תשאירו מים בצלוחית.
דישון: התמר זקוק להמון אשלגן ומגנזיום. מדשן דקלים ייעודי (למשל 8 עד 4-12 + מיקרו-אלמנטים) הוא חובה. דשנו פעם בחודש באביב ובקיץ, ופעם בחודשיים בסתיו. הפסיקו דישון בחורף. במרפסת חשופה לשמש ישירה, הקפידו על מיקום דרומי או מערבי, התמר זקוק לשמש מלאה לפחות 8 שעות ביום. הגן על העציץ מפני רוחות חזקות שעלולות לייבש את העלים.
בחורף, אם טמפרטורה יורדת מתחת ל-5°C, הכניסו את העציץ למקום מוגן או עטפו את העציץ ביריעת יוטה. התמר רגיש לקרה, עלולים להיווצר כתמים חומים. גיזום: הסירו עלים יבשים או פגועים בלבד, ואל תגזמו עלים ירוקים, הם מקור האנרגיה של הדקל. הפריה ידנית: במרפסת ללא חרקים מאביקים, הברישו אבקנים מפרחי זכר לפרחי נקבה בעזרת מברשת רכה. צפו לקטיף ראשון לאחר 3 עד 4 שנים.
