האבקה היא המפתח: ברוב הגינות בישראל אין די רוח או חרקים להאבקה טבעית. ללא אבקה מפרחי זכר, פרחי הנקבה נושרים ללא חנטה. כדי להבטיח פרי, יש לבצע האבקה ידנית באביב (מרץ–אפריל). קח אבקה מעץ זכר (או קנה אבקה יבשה ממשתלה), ופזר אותה בעזרת מברשת רכה או על ידי ניעור ענף זכר מעל אשכולות הנקבה. חזור על הפעולה פעמיים–שלוש בהפרש של יומיים.
עודף חנקן בדשן גורם לצמיחת עלווה מרשימה על חשבון פרי. אם אתה מדשן בדשן עשיר בחנקן (כמו דשן לדשא), הפסק מיד. החל מדשן מאוזן עם יחס אשלגן גבוה (למשל 10-10-20) או דשן מיוחד לתמרים, פעמיים בשנה: בתחילת האביב ולאחר החנטה. הימנע מדישון בסתיו ובחורף. גיזום שגוי – הסרת ענפים נושאי פרחים – מונע פרי. גזום רק עלים יבשים או פגומים, ואל תקצר את צמרת העץ.
חוסר אור הוא גורם נפוץ בגינות מוצלות. תמר זקוק לשמש מלאה לפחות 8 שעות ביום. אם העץ מוצל על ידי מבנה או עץ אחר, גזום מסביב או שקול להעבירו. גם מזיקים כמו קמחית התמר עלולים להחליש את העץ ולפגוע בחנטה. טפל בהם בשמן נים או בסבון רך, לפי הוראות התווית. סבלנות: תמר בריא בתנאים אופטימליים יתחיל להניב תוך 2–3 שנים מיישום הטיפים.