עלי תמר מצהיבים לרוב בגלל בעיות השקיה: עודף מים גורם לריקבון שורשים ולעלים צהובים רכים, בעיקר בתחתית הצמרת. חוסר מים מתבטא בעלים תחתונים יבשים ומצהיבים מהקצה פנימה. בקיץ הישראלי, השקה עמוקה פעם ב-5 עד 7 ימים בתמר בוגר, ובעציץ, כשהשכבה העליונה יבשה בעומק 5 ס"מ. בחורף צמצם לפעם ב-10 עד 14 ימים, תלוי בגשמים.
סיבה נפוצה נוספת היא מחסור בחנקן. עלים צעירים מצהיבים באופן אחיד, והצמיחה נחלשת. דשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) פעם בחודש בעונת הגידול (מרץ-אוקטובר) פותר זאת. אם האדמה מלוחה, לרוב בגלל דישון יתר או מים מליחים, הקצוות והעלים התחתונים נשרפים ומצהיבים. שטוף את הקרקע בהשקיית עודפים פעם בחודש.
תנאי אור לא מתאימים: תמר זקוק לשמש מלאה לפחות 6 עד 8 שעות ביום. בצל חלקי העלים מאבדים צבע ומצהיבים. העבר את העציץ למקום שטוף שמש. גם ניקוז לקוי גורם להצהבה, בעציץ וודא שיש חורים ושכבת ניקוז, ובקרקע כבדה שלב חול גס או טוף בעת השתילה.
מזיקים כמו קמחית הדקל או אקרית אדומה עלולים לגרום להצהבה. בדוק את צדו התחתון של העלה. במקרה של קמחית, נגב עם צמר גפן ספוג באלכוהול, ובנזק נרחב רסס בשמן נים או סבון רך. לאקרית, הגבר לחות סביב העץ ורסס במים. לעולם אל תשתמש בחומרי הדברה כימיים בלי לקרוא היטב את התווית.
