עץ התמר, על אף היותו עמיד לאקלים החם של ישראל, רגיש למספר מזיקים ומחלות. המזיקים הנפוצים ביותר הם כנימת התמר (Parlatoria blanchardi) והאקרית האדומה (Oligonychus afrasiaticus). הכנימה מופיעה ככתמים לבנים על העלים והצברים, ואילו האקרית גורמת לעלים להצהיב ולהתכסות בקורים דקים. בנוסף, פגעי ריקבון כמו ריקבון הלב (Fusarium) וריקבון השורשים (Phytophthora) פוגעים בעץ בתנאי לחות גבוהים.
לכנימת התמר: טפלו בסבון רך (כף סבון כלים לליטר מים) או בשמן נים (5 מ"ל לליטר). רססו על העלים והצברים אחת לשבועיים, החל מאפריל ועד אוקטובר. לאקרית האדומה: השתמשו בגופרית רטובה (10 גרם לליטר מים) או בתכשיר על בסיס אבקת צ'ילי (2 כפות לליטר, ריסוס כל 10 ימים). המניעה כוללת שמירה על מרווחי שתילה (8 עד 10 מ' בין עצים) וגיזום ענפים יבשים בתחילת האביב.
מחלות הפטרייתיות, כמו ריקבון הלב, מתבטאות בעלים צהובים וצניחת צברים. טפלו מיד על ידי הסרת החלקים הנגועים ומריחת קוטל פטריות על בסיס נחושת (קראו הוראות התווית). לריקבון שורשים, שפרו ניקוז הקרקע על ידי ערבוב חול גס (30% נפח) והימנעו מהשקיית יתר. בעונת הגשמים (נובמבר-פברואר), הפסיקו השקיה לחלוטין אם הקרקע רטובה.
חיזוק העץ הוא המפתח למניעה. דשנו באביב ובסתיו בקומפוסט אורגני (5 ק"ג לעץ בוגר) או בתה קומפוסט כל חודשיים. שתלו צמחים מושכי טורפים טבעיים כמו כוסברה ובזיליקום בסמוך לגזע. שימו לב: התמר אינו רעיל לחיות מחמד, אך חרצני התמר עלולים לגרום לחנק, הרחיקו פירות שנשרו.
