עץ התמר, דקל נישא ורב-שנתי, משגשג בתנאי האקלים החם והיבש של ישראל. כדי להבטיח צמיחה בריאה ופרי איכותי, עליך לבחור מיקום שטוף שמש מלא, לפחות 8 שעות ביום. התמר עמיד בחום ובמליחות, אבל רגיש לקרה: באזורים עם טמפרטורות מתחת ל-7°C (כמו עמק בית שאן בחורף) מומלץ להגן על לב העץ בעזרת יוטה או כיסוי מיוחד בלילות קרים במיוחד. האדמה האידיאלית היא חולית-גירית, מנוקזת היטב, עם pH 7 עד 8. אם הקרקע כבדה (חרסית), שפר ניקוז על ידי ערבוב חול גס או פרלייט לפני השתילה.
השקיה היא המפתח להצלחה: בשנה הראשונה לאחר השתילה, השקה פעמיים בשבוע בעונה החמה (40 עד 60 ליטר לעץ צעיר בכל השקיה) ופעם בשבוע בחורף. מעץ בוגר (מעל 3 שנים) יש להפחית בהדרגה, בקיץ אחת ל-7 עד 10 ימים (80 עד 120 ליטר), ובחורף אחת ל-3 עד 4 שבועות (רק אם אין גשם משמעותי). סימן לעודף מים הוא עלים תחתונים מצהיבים וריקבון שורשים; חוסר מים מתבטא בעלים מקופלים וקצוות יבשים. תמיד השקה בשורשים (טפטפות או הצפה) והימנע מהרטבת הלב, עלול לגרום לריקבון.
דישון נכון תומך בצמיחה ויבול: באביב (מרץ-אפריל) ובתחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) פזר דשן מאוזן 8 עד 8-8 או 12 עד 12 עד 12 בכמות של 200 עד 300 גרם לעץ צעיר ו-500 עד 800 גרם לעץ בוגר, על פני שטח ההשרשה והשקה היטב. ניתן לשלב קומפוסט אורגני (2 עד 3 ק"ג לעץ) פעם בשנה בסתיו. להימנע מדישון חנקני מאוחר מדי בסתיו, עלול לעודד צמיחה רכה הרגישה לקרה. גיזום מינימלי: הסר עלים יבשים או חולים בלבד, חתך קרוב לגזע עם מסור מחוטא. אל תסיר עלים ירוקים, הם מקור האנרגיה של העץ.
מזיקים ומחלות נפוצים: החיפושית האדומה (Rhynchophorus ferrugineus), חדירה לגזע גורמת לנבילה ומוות. סימן: נוזל דביק וריח חמוץ. טיפול מונע: ריסוס קוטל חרקים סיסטמי (קרא תווית) לגזע באביב ובסתיו. קרדית התמר (Oligonychus afrasiaticus), עלים חומים-אדמדמים וקורים דקים. טיפול: ריסוס גופרית או שמן נים. מחלות פטרייתיות כמו Fusarium, כתמים חומים על העלים. מניעה: ניקוז טוב והימנעות מהשקיית יתר. לוח טיפול עונתי: מרץ, דישון אביב; מאי-יוני, טיפול מונע נגד חיפושית; אוגוסט, קטיף (בזני בינוני); נובמבר, דישון סתיו. חשוב: התמר רעיל לכלבים וחתולים, הפירות נופלים עלולים לגרום להרעלה; הרחק בעלי חיים מהאזור.
